בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול הטיול בפארק איילון, כולל הצעה למבנה יום המסלול והתחנות המרכיבות אותו. בנוסף, מצורפים כאן קישורים לישעיהו פרק ה' (המשמש להדרכה) ועזרי הדרכה רלבנטיים נוספים.
המסלול בפארק איילון מזמן מפגש בלתי אמצעי עם שלושת נדבכי היום – טבע, תנ"ך וזיכרון.
תנ"ך
א. מרדף צבא ישראל, בהנהגת יהושע, אחרי המלכים שתקפו את יושבי גבעון, במורד ״מעלה בית חורון״ המגיע אל עמק איילון ממורדותיו המערביים של צפון הר יהודה (מאזור גבעון). במהלך מרדף זה התחולל הנס המוכר ״שמש בגבעון דום ירח בעמק איילון…״ (יהושע פרק י׳).
ב. דמותו של יהושע מחליפו של משה. עולה לארץ ונלחם עליה. ניתן לחבר ולקשר לחזרתנו בעת החדשה לארץ. עם שהיה ב"מדבר העמים" ללא מדינה מחדש את ימיו במולדתו תוך מאבקים קשים בתנאיה של הארץ ובשליטיה.
ג. יהושע טובע את הרעיון [פרק יח] : "הילכו בארץ וכיתבוה" . מה משמעות ההליכה והכתיבה של הארץ ? 2 מימדים – הליכה = חוויה בלתי אמצעית. כתיבה = הפנמה, הבנה פנימית עמוקה הנצרבת באדם.
מכאן ניתן להמשיך לפעילות של כתיבת רצף בנושא החיבור הפיזי והרעיוני שלנו לארץ.
זיכרון ורצף היסטורי
א. קרב ״אמאוס״ שבמהלכו הצליח צבא יהודה המקבי להכניע, בתחבולה מתוחכמת, את צבאו של גורגיאס.
ב. הקרב על הדרך לירושלים בתש״ח כולל הקרבות על לטרון – משטרה בריטית (שהפכה ירדנית), היושבת על הדרך לירושלים בעמק איילון.
כמו יהודה המקבי כך גם לוחמי חטיבת הראל נלחמו על שחרורה של ירושלים, הם נאבקו על כל מה שמסמלת ירושלים. ירושלים מבטאת נצחיות, זהו מאבק על הנצח שלנו כעם, הנצח הזה מתבטא בתרבות ובחיי הרוח שלנו.
דיון על המניעים למלחמות ולמסירות נפש של הלוחמים בכל הדורות – מה החוט המקשר בין לוחמי יהודה המקבי ללוחמי חטיבת הראל?
האם מאבקים אלו קשורים לחיים שלי בארץ? אם כן – איך?
למה היה כל כך חשוב לרכז מאמץ עילאי בכיבוש
ג. סיפורו של המקום (אמאוס)בהיבט תרבותי.
במורד שלוחת חורבת עקד, סמוך לכניסה לפארק נמצאו שרידים של בית מרחץ רומי.
״חמישה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי כל זמן שהיה קיים היו יושבין לפניו, כשנפטר הלכו ליבנה. והלך רבי אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס מקום מים יפים ונווה יפה. המתין להם שיבואו אצלו ולא באו. כיון שלא באו, ביקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו. אמרה: מי צריך למי? אמר לה: הן צריכין לי, אמרה לו: חמת העכברים מי דרכו לילך אצל מי? העכברים אצל החמת או החמת אצל העכברים. שמע לה וישב לו עד ששכח תלמודו….״ (קהלת רבה ז׳,ב׳).
רבן יוחנן בן זכאי – רבו של ר׳ אלעזר בן ערך, אמר עליו שהוא משול למעין מתגבר, כלומר יש בו יכולת לימוד וקליטה של תורה ויחד עם זה יודע להשפיע על הסביבה. דווקא הוא שוכח תורתו וזאת משום שהיה מחובר לאמאוס המבטאת את שיא התרבות הרומית – גופנית, שם במקום מים יפים עלול האדם במקום להיות במקומו הטבעי, לשכוח את כל מהותו – תלמודו.
מה עלינו לעשות כדי לשמר את רוחנו?
- להסתגר? או שמא לרדת אל בית המרחץ ולהסתכן בשכיחת התרבות והמהות?
- ניתן לדון גם בעניין חומרת המאבקים התרבותיים ומה הסכנה בזליגה לתרבות זרה: מאבק תרבותי מול פולשים שונים לארץ, אשר הביאו איתם תרבות אחרת, הוא מאבק של עם עלחיו הרוחניים והתרבותיים בארצו.
- האם עם זקוק לתרבות אחידה ומשותפת לכל חלקי העם? האם כיום יש תרבות משותפת לכל חלקי העם?
טבע
- א. הגפןהגפן כמסמל את נחלת יהודה (בראשית מ״ט, י״א-י״ב). לגפן שני תוצרים – היין וענבי המאכל. משל הכרם בספר ישעיה פרק ה׳ ממחיש לנו את ההשקעה הרבה של החקלאי בכרמו על מנת להוציא ענבים משובחים. הנביא מביא את המשל כדי להוכיח לעם שהם מאכזבים כמו כרם שנעזב וננטש.האם גם מאיתנו – כעם, יש ציפיות? מה הן?
ב. הזית
עץ הזית מסמל חוסן ויציבות החל משרידותו אחר המבול ועד היותו העץ ממנו יימשחו את מלכי ישראל.
״זית רענן יפה פרי תואר קרא ה׳ שמך לקול המולה גדולה הצית אש עליה ורעו דליותיו״ (ירמיה א׳ ט״ז). ״אמר ר׳ יהושב בן לוי למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים אף ישראל אין להם בטלה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא״. (ילקוט שמעוני).
מדרש זה מבטא את הנצחיות והחיוניות של עם ישראל גם ברדיפות, מלחמות ופוגרומים.
״ר׳ יוחנן אומר: למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין מוציא שמנו אלא ע״י כתישה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע״י ייסורין״. (תלמוד בבלי, מנחות נ״ג ע״ב).
הפקת השמן נחשבת עבודה קשה וארוכה המתקיימת בבית הבד. רק אחרי עבודה מאומצת זו יוצא השמן הטוב. לעיתים גם אנו כעם מוציאים את הטוב שבנו דרך לחץ וכתישה.
האם אנו זקוקים ללחץ זה? האם אין ביכולתנו להפיק את המוטב בלי לחץ אלא רק מתוך רצון פנימי טהור?
עלי הזית מקיפים את המנורה בסמל המדינה. מדןע נבחר הזית לעטר את סמל המדינה וסמלים נוספים במדינתנו ? כדאי להכיר את – זכריה פרק ד המתאר מנורה עם עלי זית.
הצעה למבנה יום – מערך הדרכה
תחנה 1 – הקדמה ליום ופתיחת מפה והסבר על שפלת יהודה.
תחנה 2 – ליד עצי זית או גפנים, להסביר על חיבור הטבע לתרבות שלנו.
תחנה 3 – ליד אמת המים להסביר על הרקע להתיישבות במקום מימי בית שני. אפשרי לספר את המדרש על ר' אלעזר בן ערך באמאוס ו/או קרב אמאוס של יהודה המקבי.
תחנה 4 – תצפית עמק איילון. תנ"ך + סדנת כתיבה ["הליכה וכתיבה"]
תחנה 5 – חורבת עקד. "הדרך לירושלים" . משמעות הזיכרון.