חלופות גשם בירושלים ליום אני והמדינה

במאמר שלפנינו, מציג חיים וייסמן את עולם בתי הכנסת בדרומא, דהיינו בדרום הר חברון בתקופה הביזנטית. זהו איזור נידח מבחינת תפרוסת היישובים היהודיים, ובו אנו מוצאים מנורות לרוב. המנורות נמצאות גם ברצפות הפסיפס, וגם נמצאו דגמי מנורות גדולים עשויים שיש

הרב לוי יצחק רבינוביץ במאמרו, מתווכח עם מאמרו של הרב גורן (הפניה בגוף המאמר) שכתב שמותר לעשות כמעשה אנשי מצדה, ומעשה גבורתם הוא מותר על פי ההלכה הנוהגת בימינו. הרב רבינוביץ לא מקבל את הדברים הללו. הוא מוכיח שהקנאים שיישבו

מדוע סיפור כישלונם של אנשי מצדה הפך למיתוס ואילו סיפורים אחרים לא זכו לכך? על כך במאמר שכתב אורי איזק באתר המרכז האקדמי 'שלם'. ראשית, איזק בוחן את ההבדלים בין מיתוס והיסטוריה. בסיס ההבחנה הוא שמיתוס נבנה כשבני אדם מקבלים סיפור

רגילים אנחנו למציאות בה אין לנו בית מקדש, והקהילה היהודית מתרכזת סביב בית הכנסת. מוסד בית הכנסת אמנם לא נולד לאחר חורבן בית המקדש, שהרי אנחנו מוצאים בתי כנסת שהיו קיימים לפני חורבן בית המקדש, אלא שתפקידו ושימושו השתנה לאחר

במאמרי חז"ל נאמר שבית ראשון חרב בגלל שלוש עבירות שעליהן נאמר יהרג ובל יעבור, ובית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. במאמר שכתב יגיל הנקין, באתר 'מידה', הוא פורס משנה סדורה ובה מקורות נוספים המופיעים בתלמוד, ושם מופיעות סיבות אחרות לחורבנה של