במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא
מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד
קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש
מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית.
כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול
"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.
כתבה קצרה (2:30 דקות) מהערוץ הראשון על מציאת כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס, הקיסר שהביס את בר כוכבא, באזור שער שכם בירושלים. זהו למעשה חציה השני של כתובת אבן שחציה הראשון נמצא כבר לפני 100 שנה אך רק עכשיו עם מציאת
"אם נגזר על מן דהוא לעלות קרבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך יותר מכל אדם אחר…" כך כתב הרב אורנשטיין שמונה ב 1930 לרב הכותל וכיהן בתפקידו זה עד 1948, כשנהרג בקרבות על הרובע היהודי.
ירושלים במצור, השיירות נורות בדרך, ויש רעב אמיתי בעיר. אנשי ירושלים יצאו ללקט מה שיש, ומה שהיה זו החלמית, החובייזה. באמצעות סרטון זה תוכלו לטעום את טעם המצור, לא כביטוי אלא באמת. באתר זה תוכלו ללמוד על יתרונותיה התזונתיים
מלחמת העצמאות מתוארת דרך יומנו של אמנון, החל מיום ההצבעה באו"ם ועד להקמת צ.ה.ל. התהליך מהתארגנות היישוב להגנתו ועד לנטילת היוזמה להתקפה, מובא בתמונות הבאות" : דצמבר 1947 משמר צינור המים בנגב. ינואר 1948 ההגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה.
יומן חדשות מארכיון המדינה בשם "ישראל במערכה", המתאר את מלחמת העצמאות. ניתן לראות בו את הקרב על העיר העתיקה ירושלים תחת אש ירדנית, את המלך עבדאללה מתפלל בירושלים, את אבא אבן באו"ם ביוני 1948. צילומים של שבויים ערבים, קרבות יריות
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר (כ-2 דקות) של שחר שילה מאתר 'עיר דוד', המציג את אחד האתרים החשובים והמרכזיים מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית ליהודים במהלך ההיסטוריה: נקבת השילוח (נקבת חזקיה), שהינה אחת מהאטרקציות המרכזיות בירושלים. הנקבה מוזכרת במקרא בספר
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כדקה וחצי), המציג את האפשרות ליהנות מסיור אוכל בשוק מחנה יהודה שבירושלים, המכיל מגוון רחב של סגנונות קולינריים, ריחות, טעמים ומסעדות. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.
בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-8 דקות) העוסק במקומות ואתרים בעיר העתיקה בירושלים המוכרים פחות לציבור הרחב. בעיר העתיקה בירושלים יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק את הכותל וכנסיית הקבר: הכותל הקטן, תצפית גגות, הכנסייה הארמנית סנט. ג'יימס,
שירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור. שירה – דני גרנות מילים:
שיר זה הוקלט כחלק מדיסק שלם שהקליטה אתי אנקרי של שירי רבי יהודה הלוי. רבי יהודה הלוי חי לפני כאלף שנה בספרד, ונכסף לציון בכל מאודו. שיר זה הוא דוגמא אחת המביעה כיסופים אלו. אנקרי מתחילה לשיר לאחר כ 45
בשנת 78 פורקו הלהקות הצבאיות בפקודתו של הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. ב 1985 הוקמו מחדש מספר להקות, ולהקת פיקוד מרכז הקליטה והופיעה עם שיר חדש העוסק כולו בעיר העתיקה של ירושלים: יא ליל. בביצוע זה תוכלו לשמוע את שירו של
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים )מתחת לגיל(
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב