בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police)
בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך
עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר
השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו
שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה"
חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של
בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במוזיאון אסירי המחתרות. השאלות לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במוזיאון ומתמקד בתקופת המנדט ומקומן של המחתרות השונות במאבק לעצמאות ישראל. המחתרות- שאלות לדיון: מה המניע של אנשי המחתרות? מה חסר להם
בעמוד זה ניתן לקרוא תקציר היסטורי ולהאזין לשיחה על פועלו של הרב אריה לוין (1885 – 1969), רב המחתרות, שהיווה דמות מפתח ביישוב בתקופת המנדט והמאבק בבריטים. הרב אריה לוין נולד ביום ו' ניסן תרמ"ה (1885) באורלא, עיירה הסמוכה לביאליסטוק
בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.