תשעה באב
מחשבה ועיון
אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר
שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי
איפה אתה אדריאנוס קיסר?
אדריאנוס, שמיגר באכזריות את מרד בר כוכבא היה אחד הקיסרים הרומיים המפורסמים והחשובים ביותר. הותיר אחריו שורה של מפעלים ארכיטקטוניים מרשימים. נכון, אין לנו תמונות מהמאה השניה לספירה, אבל על קיסרים מהתקופה הזאת אפשר לדעת איך הם נראו לפי הפסלים
יציאת מצרים ויציאת ירושלים- ד"ר מיכה גודמן
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של ד"ר מיכה גודמן, העוסק בהשוואה בין סיפור יציאת מצרים לבין סיפור 'יציאת ירושלים'- גלות ממלכת יהודה. זאת, באמצעות השוואה בין הסיפור המכונן של יציאת מצרים (כפי שבא לידי ביטוי במקרא) לבין תשעה באב
על קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במדרש המפורסם על קמצא ובר קמצא. מדובר בסיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים. ימים אלה, שנות ה-60 לספירה, כוללים יחסים רעועים בקרב היהודים בירושלים,
משמעות הצום בימינו- הרב חיים דרוקמן
בעמוד זה ניתן לצפות בהרצאה ארוכה יחסית (כ-13 דקות) של הרב חיים דרוקמן, ראש מוסדות בני עקיבא, העוסקת במשמעות צום תשעה באב בימינו, כחלק מתהליך האבלות של שלושת השבועות בין יז' בתמוז לתשעה באב, אשר מגיע לשיאו ביום האבל. לטענת
משמעות הצום בימינו- הרב חיים דרוקמן
בעמוד זה ניתן לצפות בהרצאה ארוכה יחסית (כ-13 דקות) של הרב חיים דרוקמן, ראש מוסדות בני עקיבא, העוסקת במשמעות צום תשעה באב בימינו, כחלק מתהליך האבלות של שלושת השבועות בין יז' בתמוז לתשעה באב, אשר מגיע לשיאו ביום האבל. לטענת
הקדמה כללית לתשעה באב- 'כל אחד ממקומו'
בעמוד זה ניתן לקרוא דברי הקדמה כלליים על תשעה באב ומשמעותו, הלקוחים מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'- המדריך ליהדות מעשית, שנכתב בידי יקיר שגב והרב בני לאו. דברי ההקדמה מאפשרים הצצה בסיסית וראשונית להבנת מהותו וחשיבותו של היום במסורת היהודית,
'אין שלם מלב שבור'- דף לימוד לתשעה באב
בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף מקורות שהוכן ע"י יעל טרן מארגון הלל ישראל, אשר עוסק באפשרות למצוא במצב של חורבן גם נקודת אור ותקווה לעתיד. דף זה הוא חלק מסדרת לימוד בת שלושה חלקים, העוסקת בשאלת החורבן והבנייה. דף זה, השלישי
'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה
ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב
70 פנים - גרסאות שונות
הצג תכני 70 פנים - גרסאות שונות נוספים ↓
מגילת איכה המבוארת – יעקב מעוז
בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד חוברת בהוצאת החברה למתנ"סים, הכוללת פירוש וביאור של מגילת איכה לשפה בת זמננו. החוברת, שנכתבה ע"י ד"ר יעקב מעוז, מאפשרת הבנה פשוטה וברורה של המגילה, כבסיס לקריאה ולימוד שלה, כפי שנהוג לעשות בליל תשעה באב
אוסף מנהגים לתשעה באב- מכון 'שיטים'
בעמוד זה ניתן למצוא קישור (הניתן להורדה כקובץ בפורמט pdf) למסמך קצר, המפרט את המנהגים הנהוגים בתשעה באב. הרשימה נערכה ופורסמה במקור באתר 'מכון שיטים'. לחלק מהמנהגים המפורטים ברשימה מצורפת גם פסקה קצרה, המפרטת את מקור ומשמעות המנהג. בין המנהגים
'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך סיפורו של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות ומהסופרים המרכזיים בתרבות העברית לדורותיה, העוסק בכותל המערבי ובמשמעותו בחיי האומה. הקטע לקוח מתוך סיפור בשם 'אברי המשיח', אשר טרם פורסם רשמית והתגלה רק לאחרונה
'אֵיכָה צֹאן הַהֲרֵגָה'- קינה לט' באב (רבי יהודה הלוי)
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הקינה 'איכה צאן ההרגה' שחיבר ר' יהודה הלוי, מהדמויות המרכזיות בהיסטוריה של העולם היהודי, הידוע בזכות שיריו המפורסמים והרבים וחיבוריו הפילוסופיים. קינה זה נהוג לשיר בתשעה באב, כחלק ממנהג שירת הקינות הנפוץ בקהילות רבות, בנוסף
'אש תוקד בקרבי'- קינה לט' באב (רבי אברהם אבן עזרא)
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הקינה 'אש תוקד בקרבי' שחיבר ר' אברהם אבן עזרא, מהדמויות המרכזיות בעולם היהודי בימי הביניים, משורר, פילוסוף ואיש הלכה. קינה זה נהוג לשיר בתשעה באב, כחלק ממנהג שירת הקינות הנפוץ בקהילות רבות, בנוסף לקריאת מגילת
הנוסח המסורתי לתפילת נחם של ט' באב
בעמוד זה ניתן לקרוא את הנוסח המסורתי (אשכנז וספרד) של תפילת נחם לתשעה באב. תפילת נחם (או: תפילת רחם) היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכה על ירושלים בתפילת עמידה (שמונה עשרה) הנאמרת בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים
שונות ואנקדוטות
הצג תכני שונות ואנקדוטות נוספים ↓
כתובות הנצחון של הרומאים על מרד בר כוכבא
שתי כתובות אבן ענקיות המוקדשות לאדריאנוס קיסר לרגל נצחונו על היהודים, נמצאו אחת בתל שלם – ליד בית שאן, ואחת בגבעת הקפיטולאום ברומא. הכתובות מעידות עד כמה המרד ודיכויו לא היו אירועים קטן מבחינת הקיסר הרומי. זו הכתובת שנמצאה בחפירות בתל
מוזיקה
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ- רונה קינן (קינה לתשעה באב)
בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הקינה 'אלי ציון ועריה' בביצוע רונה קינן, אשר נהוג לשיר ב-ט' באב. זוהי הקינה האחרונה בסדר הקינות האשכנזי של תשעה באב. הלחן הנפוץ לשיר, לו ניתן להאזין גם כאן, התקבע בתודעה כקשור
'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שירו של אבא' (היידוע יותר כ-'ייבנה המקדש'), אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. שיר זה עוסק באפשרות לבנייה מחדש של בית המקדש כאקט של תחייה לאומית, ועל כן מתקשר לתשעה באב ולחורבן הבית.
'אֵיכָה צֹאן הַהֲרֵגָה'- קינה לט' באב (רבי יהודה הלוי)
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הקינה 'איכה צאן ההרגה' שחיבר ר' יהודה הלוי, מהדמויות המרכזיות בהיסטוריה של העולם היהודי, הידוע בזכות שיריו המפורסמים והרבים וחיבוריו הפילוסופיים. קינה זה נהוג לשיר בתשעה באב, כחלק ממנהג שירת הקינות הנפוץ בקהילות רבות, בנוסף
'אש תוקד בקרבי'- קינה לט' באב (רבי אברהם אבן עזרא)
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הקינה 'אש תוקד בקרבי' שחיבר ר' אברהם אבן עזרא, מהדמויות המרכזיות בעולם היהודי בימי הביניים, משורר, פילוסוף ואיש הלכה. קינה זה נהוג לשיר בתשעה באב, כחלק ממנהג שירת הקינות הנפוץ בקהילות רבות, בנוסף לקריאת מגילת
תיק צוות - מערכים מחוברת ההדרכה
הצג תכני תיק צוות - מערכים מחוברת ההדרכה נוספים ↓
נספח ב'- ״על מה אבדה הארץ״
תיאור החורבן והאבל אצל יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים, ו, ט׳-י״א) ״..וטיטוס שב אל הבירה והחליט להסתער ממחרת היום כעלות השחר על ההיכל בראש כל חילו ולכובשו. אולם האלוהים כבר גזר מימים ראשונים לתת את היכלו למאכלת אש, והנה בא
נספח א'- ירמיהו ומאיר אריאל
״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ. וְאִם חַי ה׳ יֹאמֵרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ. ה׳ עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם