קידוש

קידוש/ זלדה הַלֵּל לסָבִי בְּקַרְדֻּמֵי אֵשׁ וָפָז הָלַם בַּמָּצוֹק,  בְּמִלֵּי הַקִּדּוּשׁ הֵקִישׁ, שַׁעַר פָּתַח בְּלֵב הַדְּוַי לְמֶרְחָב מִשְׂתָּרֵעַ אֶל-סוֹף שְׁנוֹת קִיּוּם, כְּסִיל וְכִימָה בְּבוֹר עֹנִי הֵעֵז לאָרֵחַ וְתוֹכְכִי עֱנוּת אֵבֶל יַיִן שָתָה לִכְבוֹד מַסָּעָם הַזּוֹרֵחַ. אֶת לִבֵּנוּ הוֹצִיא מִן הָאֹפֶל אֶל בְּדֹלַח הַשַּבָּת, מִבֹּהוּ יְאוּשִים אֶל חַג יְדִידוּת,

"יום הַשִּׁשִּׁי". "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות".  סַבְרִי מָרָנָן.  בָּרוּךְ