בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר והסקירה לגבי מוזיאון מגדל דוד, כולל חומר רקע היסטורי על חשיבותו של המקום מבחינה לאומית ודתית.
הקדמה
המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים בה לדורותיהם. השכבות מימי שלטון החשמונאים משתלבות עם ימי הורדוס וימי השלטון הביזנטי המוסלמי הנוצרי העות'מני והמנדט הבריטי. השילוב הנדיר במרחב אחד ולא גדול של שכבות אלו מהווה הזדמנות לעסוק בחיבור של העם לארץ בכלל ולירושלים בפרט.
הצעת מסלול
תחנה ראשונה – הקדמה
אתר זה מכיל שרידים של סימני חציבה המיוחסים לימי בית ראשון ושרידי חומת אבן עבה מהמאה ה-8 לפנה״ס שאולי היא המשכה של ״החומה הרחבה״. בין לבין יש שרידים מהתקופה החשמונאית, מגדלים שבנה הורדוס ועד לשרידים מהתקופה העות׳מנית. אנחנו נתמקד בסיפור היהודי בהקשר של נושא היום ׳אני והעם בארץ׳. יש לזכור שאין קשר בין האתר לדוד המלך.
נקודות אפשריות:
- למה דווקא השם ׳דוד׳?
- לשם מה חשוב לבוא לבקר במקום כזה?
- מה הסיפור היהודי הראשון שאנחנו מכירים מי-ם?
תחנות הבאות – החדרים הרלוונטיים במוזיאון
- חדר ימי בית ראשון
התצוגה עוקבת אחר עלייתה של ירושלים לגדולה עם כיבוש יבוס על ידי דוד המלך. מתעדת את התבססותה של ירושלים כמעצמה כלכלית משגשגת בימי שלטונו של שלמה המלך ומתמקדת בהפיכתה של ירושלים לבירת עם ישראל ולמרכז הדת והפולחן שלו. סיום התצוגה במאורעות כיבוש העיר על ידי נבוכדנאצר מלך בבל, בהחרבת בית המקדש, העלאת בתי העיר באש והגליית עם ישראל לבבל (שנת 586 לפנה״ס).
נקודות להרחבה:
- איחוד הממלכה בפעם הראשונה תחת מרכז אחד.
- החרבת הממלכה לאחר שחיתות מוסרית ועבירה על העבירות של שפיכות דמים, גילוי עריות, עבודה זרה כפי שמובא בנביאים:
ירמיהו ז׳: א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה׳ לֵאמֹר. ב עֲמֹד, בְּשַׁעַר בֵּית ה׳, וְקָרָאתָ שָּׁם, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה; וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר ה׳, כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה, לְהִשְׁתַּחֲוֹבת, לַיהוָה. ג כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם, וּמַעַלְלֵיכֶם; וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ד אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם, אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳, הֵיכַל ה׳ הֵמָּה. ה כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ, אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם. אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. ו גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה, לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי, אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ, לְרַע לָכֶם. ז וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם. לְמִן עוֹלָם, וְעַד עוֹלָם…
ירמיהו כ״ב: א. כֹּה אָמַר ה׳, רֵד בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְדִבַּרְתָּ שָׁם, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. ב. וְאָמַרְתָּ, שְׁמַע דְּבַר ה׳, מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַיֹּשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד. אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. ג. כֹּה אָמַר ה׳, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ, אַל תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי, אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ד. כִּי אִם עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים, הוּא וַעֲבָדָו, וְעַמּוֹ. ה. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה׳, כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.
- חדר ימי בית שני
התצוגה פותחת בשיבת גולי בבל לירושלים לאחר הצהרת המלך כורש (מאה ה-6 לפנה׳ס) ומתארת את חידוש הקשר של העם היהודי עם העיר בימי עזרא ונחמיה. התצוגה ממשיכה בתיאור ירושלים ההלניסטית מאז נכבשה ארץ ישראל על ידי אלכסנדר הגדול (שנת 333 לפנה׳ס) ותחת שלטון שושלות יורשיו היריבים. בתקופה זו החלה קוטביות דתית-חילונית בעם היהודי (איסיים עד מתייוונים) אשר הובילה לטיהור בית-המקדש על ידי המכבים בשנת 164 לפנה׳ס. התצוגה ממשיכה בימי שלטון החשמונאים בירושלים ובתקופת שלטונו של המלך הורדוס, אשר הפך את ירושלים לעיר מפוארת שבמרכזה בית מקדש. בשנת 70 לספירה תמה מלחמת היהודים בצבאות רומי. בית-המקדש חרב ובכך נחתמת תקופת בית שני בתצוגה.
תצוגת התקופה הרומית – התצוגה מתארת את ירושלים כ׳איליה קאפיטולינה׳ – עיר רומית טיפוסית שברחובותיה מקדשי אלילים ופסלי קיסרים, בהתאם להוראתו של הקיסר הרומי הדריאנוס (שנת 131 לספירה). בתצוגה מובא סיפור המרד בהנהגתו של בר-כוכבא (שנת 132 לספירה) והאיסור החמור שחל על ישיבת היהודים בירושלים.
- חשוב להראות את טבלת שער טיטוס והמנורה והמטבע של יהודה שבויה שמסמלות את החורבן.
- אפשר להתייחס לזה בהדרכה או ביחידת המדריך שהמנורה הפכה לסמל מדינת ישראל. אפשר
- לדון למה דווקא המנורה? מה היא מסמלת? למה דווקא כמו התבליט הזה?
- חדר תצוגת ימי השלטון הבריטי והקמת מדינת ישראל
ימי המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל מוצגים בתערוכה באמצעות מיצג מדיה המורכב מתשעה מסכי טלוויזיה. במספר דקות ניתן לצפות באירועים המרכזיים שהתרחשו במהלך 30 שנות המנדט הבריטי בארץ-ישראל ועד להקמת מדינת ישראל ובירתה ירושלים בשנת 1948.
תצפית מהגג
- לזהות את המרחב ולהראות את הר הבית שמהווה את מרכז הכובד של ירושלים ההיסטורית ועדהיום.
- אפשר להראות את הדרך והכיוון ממנו הגיעו אברהם (מחברון), יעקב (מבית אל), דוד (חברון).
- לפתוח מפה ולהראות שי-ם במרכז שדרת ההר בין הרי חברון והשומרון. להבין ולספר שמסביב
- לאזור הזה התרחשו רוב סיפורי התנ״ך.
תחנה אחרונה – הקישלה וצפונותיו
מתחת לתאי המעצר של השלטון הבריטי חפרו וגילו שכבות מהתקופה העות'מנית ושרידים מימי בית שני.
בחלל אחד בחתך אחד של קיר ניתן לראות שרידי קירות מימי בית שני ו״גרפיטי״ של אסיר אצ״ל שישב בכלא הבריטי, ככל הנראה על כך שהיה ״פעיל מידי״ במימוש הכמיהה של עם ישראל לארץ ישראל עוד מימי חורבן הבית – אשר שרידי התקופה היו קבורים מתחת לתא המעצר שלו.
שילוב מרתק זה במרחב קטן יחסית מאפשר לנו לגעת במשמעות של ההיסטוריה שלנו בארץ הזו ובכמיהה לשוב אליה.