המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה
"אם נגזר על מן דהוא לעלות קרבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך יותר מכל אדם אחר…" כך כתב הרב אורנשטיין שמונה ב 1930 לרב הכותל וכיהן בתפקידו זה עד 1948, כשנהרג בקרבות על הרובע היהודי.
Written by journalist Paul Auster to commemorate the 50th anniversary of the Six Day War, this article from the Jerusalem Post describes a meeting of the surviving soldiers who fought in the bloody battle for Ammunition Hill. Emphasizing the heroic
Written by journalist Paul Auster to commemorate the 50th anniversary of the Six Day War, this article from the Jerusalem Post describes a meeting of the surviving soldiers who fought in the bloody battle for Ammunition Hill. Emphasizing the heroic
Written by journalist Paul Auster to commemorate the 50th anniversary of the Six Day War, this article from the Jerusalem Post describes a meeting of the surviving soldiers who fought in the bloody battle for Ammunition Hill. Emphasizing the heroic
במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא
בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן
יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח
כך כותב יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים": "וכאשר עשה הורדוס זכר עולם לקרוביו ולאוהביו, לא זלזל גם בזכר עצמו: על־כן בנה מבצר בהר הפונה אל ארץ ערב וקרא לו הרודיון על שמו. ואף הרמה העשויה בידי אדם, במרחק ששים
בעמוד זה ניתן לקרוא תקציר היסטורי ולהאזין לשיחה על פועלו של הרב אריה לוין (1885 – 1969), רב המחתרות, שהיווה דמות מפתח ביישוב בתקופת המנדט והמאבק בבריטים. הרב אריה לוין נולד ביום ו' ניסן תרמ"ה (1885) באורלא, עיירה הסמוכה לביאליסטוק
בערב ראש השנה תשל״ג (ספטמבר (1972הייתי בן שמונה עשרה וקצת, בוגר טרי של מחזור ד׳ בפנימייה הצבאית תל אביב. מספרים לי שהייתי חניך טוב בפנימייה, עם כיוון די ברור בחיים: שאפתי, כמו רבים מחברי, להיות חייל קרבי וקצין במשרה מלאה…
״בהיותי נער כתבתי על קיר חדרי באותיות קידוש לבנה את המשפט העצוב בתנ״ך: ״כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא״. הרגשתי את כיסופיו ורצונותיו העזים של משה המשתוקק כל כך לגעת בחלומו, להיכנס לארץ המיוחלת, אך נשאר בחוץ. התרגשתי
״פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. ״אתם רואים את האיש עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה
״…מה אתם מסתכלים עליי ככה? כאילו עשיתי משהו רע? אני בסה״כ קם והולך, אף אחד לא אמר שצריך להישאר במקום שרע לך בו. טוב, בסדר, לא ממש רע לי כאן, אבל נראה לי הרבה יותר מבטיח, יותר בטוח, יותר זוהר
קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל. יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה. זאת אכן אותה הארץ, זו אותה האדמה ואותה פיסת הסלע הנצרבת בחמה. ומתחת