סיוע אזרחי באסון הכרמל

סיוע אזרחי באסון הכרמל

כל ישראל ערבים זה בזה. אמרו חכמינו וידעו על מה הם מדברים..
לא פעם ולא פעמיים אנו שומעים על התגייסות בלתי רגילה של אזרחים מן השורה, לסייע לזרים מוחלטים- פשוט מפני שהם יכולים. בין אם המניע הוא צדק או צדקה, מצוות גמילות חסדים או בסיס האדם שטוב מנעוריו- ההיקף של סיוע אזרחי בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. המקום שלו בחברה הישראלית הוא כל כך משמעותי שהוא הפך נחקר ומקודם על ידי הממשלה והאקדמיה תחת הכותרת חוסן קהילתי- מושג חמקמק שקשה להגדירו אבל משמעותו הוא קהילה שמספקת תחושת שייכות ובטחון לחבריה. חוסן קהילתי גבוה מאפשר לקהילה להתמודד עם משברים באופן מוצלח ומצמיח.

אסון הכרמל- כותרת לאירוע מתמשך בן ארבעה ימים שהתקיים בתחילת דצמבר של 2010, במהלכו עלו באש 25.000 דונם של מרחב מיוער בכרמל, ניזוק רכוש בשווי מוצע של כ130 מליון ש"ח ונספו 44 נשים וגברים ובן נוער אחד- הוא דוגמה מצויינת לחוסן קהילתי מעורר השראה.

ב-2 לדצמבר, בשעות הצהריים המוקדמות, תחנת כיבוי חיפה קיבלה דיווח על מוקד שריפה סמוך ליישוב עוספייה. מרגע שהדיווחים בחדשות הפכו תכופים יותר, ורשות הכבאות הארצית קראה לתחנות נוספות לבוא לחזק את הכוחות הנאבקים באש- כמויות גדולות של מזון שתייה ושאר פינוקים החלו להגיע לתחנות, כאילו אומרים- אנחנו איתכם.

כשעות ספורות לאחר הדיווח הראשוני, תושבי קיבוץ בית אורן וחניכי וצוות כפר הנוער ימין אורד נאלצו לפנות את בתיהם או נקראו שלא לשוב עליו משלל המסגרות בהם נמצאו. מה עושים? לאן הולכים? מה עם בגדים לילדים? חיתולים לתינוק? תרופות לזקוקים להם? המצב החריף עוד יותר כאשר לסך המפונים נוספו 8 מקומות יישוב ו-5 מוסדות מגורים.

בתי הארחה ופנימיות בכל רחבי הארץ פתחו את דלתותיהם לאירוח המפונים, ראשי המועצות והעיריות הסמוכות פתחו מרכזים בהם ניתן לקבל סיוע מכל סוג שהוא, ותושבים החלו להעביר באופן עצמאי למרכזים הללו ביגוד ומשחקים, מזון ומוצרים נצרכים. גם ברשויות המרוחקות יותר החלו להתאגד יוזמות מהשטח לכדי הגשת סיוע סדור: משפחות מיישובים בשומרון נערכו לקליטת משפחות שפונו, תנועת הקיבוץ הדתי ארגנה את יוזמות חבריה והנגישה עבור הזקוקים לכך את כל המידע הדרוש להם על מנת לקבל עזרה. עמותת רוח טובה הקימה פלטפורמה לריכוז הצעות לסיוע. על פי כתבה שפורסמה בYNET ביום השני לשריפה (ה-3 לדצמבר), כ1500 מתנדבים ומשפחות מארחות הציעו לסיוע לתושבי האזור ולכוחות הכיבוי.

אחד הגורמים המשמעותיים במערך הסויע האזרחי הייתה הרשת. ההתארגנות המהירה והנרחבת הייתה בין השאר תוצר של העברת המידע המדויק והעדכני ביותר כמעט בזמן אמת: כאשר הוקשו מילות חיפוש הקשורות לאסון, למשל "שריפה בכרמל", הציג גוגל את מספרי החירום השונים שבהם הציבור יכול להיעזר, ומתחתיהם קישור לעדכונים על המאמצים לכיבוי האש באתר משרד ראש הממשלה. בנוסף מופיע קישור לעמוד בגוגל מפות, שמנהלת חברת החדשות של ערוץ 2, ומציג את מפת השריפה, התפשטות האש ואזורי הסכנה. גולשים שנמצאו באזור סיפקו ברשתות החברתיות עדכונים ותמונות משלהם. קבוצות  סיוע דוגמת "שריפה בכרמל – עוזרים ביום שאחרי" הוקמו בפייסבוק והציעו עזרה למפונים שחזרו לישוביהם: ערמות של תרומות ציוד כמו ספרים, משחקים ודיסקים, ואף ארגון של שירותי הסעות על מנת להעביר את הציוד מנקודות האיסוף ליישובים עצמם.

בכותל התקיימה תפילה המונית, בין השאר בעקבות קריאות רבנים דוגמת הרב יונה מצגר, לעשות כן. "זהו יום אבל לכל עם ישראל, קטסטרופה לאומית וטרגדיה אמיתית" אמר הרב מצגר, "האש המאירה של חג החנוכה הפכה לאש מכלה. אני מבקש מכל אחד ואחת שיעצור לדקה ויאמר פרק תהילים".

גם המגזר העסקי נרתם לסיוע, כפי שעולה בכתבה מ'גלובס' שפורסמה ביום השלישי לשריפה (ה5 לדצמבר).

בעידן בו התקשורת מדגישה את השונה והמבדיל בין המגזרים והקהילות השונות בישראל, בו לעיתים יש תחושה שהדברים יותר מתפרקים מאשר מתחברים, מהווה ההתגייסות הסיוע האזרחי בישראל (שהיו לה עוד מופעים אין ספור ב-9 השנים שחלפו מאז האסון, ולא רק בעת אסונות אגב) מגדלור של אחדות, של ערבות הדדית והושטת יד פשוטה. פתוחה.

 

*** התמונה באדיבות מרכז להבה מתוך אתר פיקיויקי- מאגר התמונות של ישראל

 

השארת תגובה