ארכיון של ספטמבר 2019
פה עין חרוד
השיר שנכתב שעל ידי אהרון זאב בן-ישי (1977-1902) והולחן על ידי יריב אזרחי (2002-1904), הפך ככתוב באתר זמרשת להמנון הקיבוץ, אותו ילדים לומדים לזמזמם עוד בפעוטון והוא מושר בכל חג משק. ניתן לפרש את השיר במספר אופנים: פירוש אחד הוא
הר הגלבוע- שירה תנ"כית
השיר בהר הגלבוע, שנכתב על ידי לאה נאור, הולחן על ידי יוסף הדר (1926-2006,מלחין, מנצח מקהלות ומורה למוזיקה), ומובא כאן בקולה של עפרה חזה (1957-2000, זמרת ושחקנית ישראלית בינלאומית- מתוך האתר בית לזמר העברי) , מהדהד בין הגלבוע הפורח והמיושב
צל ומי באר- שירו של יורם טהר לב על מבצע שחרור מחנה המעצר בעתלית
השיר צל ומי באר שמובא בגרסה זו מערוץ היוטיוב של 'משירי ארץ ישראל הישנה והטובה', ומושר כאן על ידי הדודאים והפרברים (מתוך האתר בית לזמר העברי), הולחן על ידי לוי שער (1933-2014, מוזיקאי ישראלי יוצא ברית המועצות לשעבר) ונכתב על
פריצת הפלמ"ח למחנה עתלית
סרטון בן 12.5 דקות, הלקוח מתוך ערוץ היוטיוב של עמותת 'בנתיבי ההעפלה', השוטח את הסיפור שכאילו לקוח מתוך תסריט הוליוודי, על שחרורם לחופשי של למעלה מ-200 מעפילים ששהו במחנה המעצר בעתלית כעצירים טרם שילוחם על ידי הבריטים חזרה ליעד המוצא
נשוטה נשוטה- שירם של המעפילים
השיר נשוטה נשוטה, הלקוח בגרסה זו מתוך ערוץ היוטיוב של עמותת שיר עד, נכתב על ידי חיים גורי (1925-2012, מגדולי המשוררים של הזמר העברי) והולחן על ידי ולאדימיר וניקולאי רומאנוביץ' באקאלייניקוב בלחן עממי רוסי. השיר הנכתב מנקודת מבט של
מחנה המעפילים עתלית- על מה ולמה
בסרטון בן 8:30 הדקות לקוח מתוך ערוץ היוטיוב של ערוץ מאיר, מוסבר בשפה פשוטה ונגישה על מחנה המעצר בעתלית שהכיל פליטים יהודיים שביקשו לעקוף באופן בלתי חוקי את הגבלות שהחיל המנדט הבריטי על העלייה לארץ ישראל. המחנה שפעל במשך 8
מצדה על הכרמל- עובדות ומיתוסים
כתבתה של שרה שטריכמן עבור הטלוויזיה הקהילתית של שכונת רמות בחיפה מתארת את התוכנית הנועזת והנדמית היום כפנטזיונרית לחלוטין- מצדה על הכרמל. בספטמבר 1939, הגרמנים פולשים לפולין ומתחילים להניע את גלגליה של מלחמה עולמית כוללת. שנה לאחר מכן, הם משלימים כיבושים
התגבשות הערים במהלך הכניסה לארץ
כשעם ישראל נכנס לארץ, הוא נכנס במבנה שבטי. כלומר, כל משפחה ושבט מכונס בפני עצמו ומתגורר במחנה אוהלים כפי שהיה במדבר. כשנכנסים לארץ ומתחילים לבנות את הבתים, עדיין לא ניתן לראות בהתגבשות ערים. רק לאחר שקם שלטון מרכזי וחזק, החלו
מסע סנחריב- תבליט לכיש
בשנת 701 לפנה"ס עולה סנחריב מלך אשור על ממלכת יהודה. בדרך הוא כובש ערים רבות וגם את העיר לכיש, העיר השניה בחשיבותה. לאחר שחזר סנחריב לארצו, בנה תבליט על קירות ארמונו בו הוא מתאר את המלחמה נגד העיר לכיש. הוא
המגילות הגנוזות- המגילות המקראיות
תוכן זה מציג את סיכום מאמרו של פרופ' עמנואל טוב, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית,שפורסם באתר דעת שמתמקד במגילות המקראיות של ים המלח- השייכות לאסופת המגילות הגנוזות שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן, ומהוות את כתבי היד היהודים העתיקים יותר
עם ישראל בראשיתו- התרבות החומרית
שאלת ההבחנה בממצאים השונים האם שייכים לעם ישראל או לא היא שאלה שהעסיקה הרבה מן החוקרים לאורך שנות המחקר הארכיאולוגי. במאמרו, דן פרופ' אבי פאוסט מאוניברסיטת בר אילן בשאלת זיהוי המרכיב החומרי ביישובי עם ישראל. נהגנו בעבר למנות את קנקני שפת
מי היו הפלישתים?
לפי מאמרו של יהודה איזנברג באתר 'דעת', אנו יודעים דבר אחד בוודאות, והוא שהפלישתים יורדים מעל במת ההיסטוריה סופית בזמן עלייתה של האימפריה הבבלית. בעוד מצרים עושה את דרכה צפונה, 18 שנים לפני חורבן המקדש, בבל תדרים, ותפגוש את הפלישתים בקרב בו
היכל הספר בקרית הלאום
פוזט זה הינו סיכום של מאמר שנכתב על ידי ד"ר יאיר פז– מרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר- שפורסם באתר המכון ועוסק בנושא 'ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים'. במאמרו טוען פז כי תכנון קריית הלאום