ארכיון של 2019

עמוד זה מציג סיכום של מאמר שעלה באתר בית התפוצות ונכתב על ידי דור סער-מן– מאסטרנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסטית תל אביב, וממנהלי הבלוג והפודקאסט 'היסטוריה גדולה בקטנה'- העוסק באוכלוסייה שחיה בקומרן, וחייה כפי שהשתקפו במגילות וליתר דיוק:

הקליקו כאן לכתבתו של העיתונאי גלעד שלמור, ששודרה בחדשות סוף השבוע של ערוץ 12 (קשת). בכתבה מובאות הקלטות נדירות של הרועה הבדואי שגילה את המערות, בהן הוא מתאר את רגע הגילוי המסעיר, וכן מובאים תצלומים מקוריים של האנשים ששיחקו תפקידי מפתח

עם הספר. כך נקרא העם היהודי בקוראן. כך נתפסו היהודים בעיני אחיהם המוסלמים. שם מחייב הטומן בחובו הנחת יסוד משמעותית ולה ביטויים קונרקטיים- האוריינות מצוייה בלב ליבה של התרבות היהודית. כאשר אנו מנסים להבין מאפיינים משותפים ליהודים ברחבי העולם, בעבר

כשיום עובר, הוא כבר איננו. מה נשאר ממנו? רק סיפור, ותו לא. אילו לא היו מספרים סיפורים וספרים לא היו נכתבים, בני אדם היו חיים כמו חיות, רק בשביל היום. אבל בסיפורים הזמן לא נעלם. גם לא האנשים והחיות. עבור

בית המקדש הראשון, נבנה על פי המסורת היהודית בתקופת מלכות שלמה (מאה שמינית לפני הספירה). הוא עמד במשך 400 שנה ושימש לפולחנו של העם היהודי לאלוהיו, עד שנחרב במאה הרביעית לפני הספירה, על ידי העומד בראש האימפריה הבבלית, נבוכדנצר. בית

על פי המסורת היהודית, בנה המלך שלמה בית מקדש מפואר שעמד על תילו במשך כ-400 שנה ונחרב עד אפר במאה החמישית לפני הספירה על ידי נבוכדנאצר שעמד בראש האימפריה הבבלית. היה זה מבנה של עושר לא יתואר, גודלו והיקפו היו

העולם העתיק היה מרחב של פליאה מהיקום. כוחות הטבע עוררו באנשים יראה וסקרנות. הרצון ללמוד על איך פועל העולם סביבנו הוביל להתפתחות המדע והפילוסופיה. הרצון להבין איך אנו פועלים בעולם הוביל להתפתחות המוסר והתיאולוגיה. כעולה ממאמרו של עירד מלכין במגזין

מה משותף ליוון העתיקה, האימפריה הפרסית, האולמקים בדרום אמריקה או הפרעונים? כולם בנו היכלות ענק, מבנים מפוארים ועצומים שנועדו לשמש לשלושה תחומי חיים עיקריים: פולחן, ידע ומוות. על קצה המזלג נזכיר רק את מקדש אפולו בדלפי, מקדש בעלבק בלבנון, הפירמידות בגיזה, היכל חיילי