ארכיון של 2019
קבלת שבת- המדריך המלא
קבלת השבת היא טקס יהודי הנערך לכבוד השבת ביום שישי לפני כניסת השבת בבית הכנסת עצמו. טקס המחייב במניין על פי האתר 'לקסיקון לתרבות ישראל' עולה כי גרסה של קבלת השבת כטקס ייחודי המזמן 'זמן אחר' התקיים עוד בתקופת המשה והתלמוד
הכל על קידוש ליל שבת
הקידוש לשבת פותח את הסעודה החגיגית ביותר בשבוע היהודי. סעודת ערב שבת היא שער הכניסה לחווית השבת המיוחדת, המרוממת, המענגת. הקידוש נעדה על כוס יין (או מיץ ענבים) או פת לחם- שני רכיבי חובה על שולחן השבת. הקידוש הוא מצווה
'לכה דודי'- על מה ולמה?
הפיוט 'לכה דודי' (ולא לך דודי כמו שלעיתים נוטים להתבלבל), נכתב על ידי הרב שלמה הלוי אלקבץ (מקובל ופייטן שפעל בצפת במאה ה16), כאשר הדפסתו הראשונה כנראה נעשתה בוונציה כשהוא הוכנס לסידור הקהילה הספרדית המקומית. הפיוט הוכנס על ידי האר"י (רבי יצחק
כל מה שרציתן לדעת עם הפיוט 'אשת חיל'- ולא העזתן לשאול
מקורו של הפיוט 'אשת חיל' הוא בספר משלי- הספר השני באגודת הכתובים בתנ"ך (תורה, נביאים, כתובים) שמיוחס למלך שלמה ונחשב לספרות 'חוכמה' שתכליתה חינוכית והיא מתווה עבור האדם את הדרך הראויה והמוסרית לחיות בעולם. הפיוט, שנכתב באקרוסטיכון כך שהאות הראשונה
הדלקת נרות שבת- על מה ולמה
הדלקת נרות שבת, היא מעשה חובה שנקבע על ידי חז"ל (במובן זה היא נבדלת ממצווה שניתנה על ידי השם- אך מחייבת לא פחות), במאות הראשונות לספירה. במצווה חייבים כולם אך היא מוטלת באופן מסורתי על נשות הבית. ישנן שלוש סיבות
גלות אשור – עשרת השבטים האבודים
כשאנו באים לעסוק בשאלת גלות אשור, הגלות בו עזבו את הארץ ונעלמו עשרת השבטים, תמיד צצה השאלה- אז איפה השבטים הללו נמצאים. במאמר ארוך, שנכתב ע"י חיים גיוזלי ותורגם על ידי דנה פס פרינס באתר בית התפוצות, יש ניסיון לרכז
מה הקשר בין מזמור אשת חיל למגילת רות?
פוסט זה הוא סיכום למאמרה של ד"ר יעל לוין שעלה באתר קולך, ועוסק בזיקה בין דמותה של רות (על פי המתואר במגילת רות), לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי. מקור הזיקה הוא בסידור הספרדי, בו מופיע ספר משלי-
שלום עליכם- מה בין הפיוט לסופר הידוע?
סולומון נחומוביץ' רבינוביץ' (1859-1916) הוא מגדולי הסופרים והמחזאים היהודים שפעלו באירופה וארה"ב של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הסיבה שהשם לא מוכר לכם בכלל היא כי אתם וודאי מכירים אותו בכינוי שם העט שבחר לעצמו — שלום עליכם. הוא
שלום עליכם מלאכי השלום- רגע, יש מלאכים ביהדות?
סיכום מאמר קצר שכתב ברוך ש. דוידסון שפורסם באתר של חב"ד: הפעם הראשונה שמלאכים מופיעים במסורת היהודית היא בספר בראשית, כאשר הם שזורים לאורך סיפור חייו של האבות המייסדים שלנו- אברהם יצחק ויעקב. הם מבשרים לשרה כי היא עתידה ללדת
קידוש- זלדה
קידוש/ זלדה הַלֵּל לסָבִי בְּקַרְדֻּמֵי אֵשׁ וָפָז הָלַם בַּמָּצוֹק, בְּמִלֵּי הַקִּדּוּשׁ הֵקִישׁ, שַׁעַר פָּתַח בְּלֵב הַדְּוַי לְמֶרְחָב מִשְׂתָּרֵעַ אֶל-סוֹף שְׁנוֹת קִיּוּם, כְּסִיל וְכִימָה בְּבוֹר עֹנִי הֵעֵז לאָרֵחַ וְתוֹכְכִי עֱנוּת אֵבֶל יַיִן שָתָה לִכְבוֹד מַסָּעָם הַזּוֹרֵחַ. אֶת לִבֵּנוּ הוֹצִיא מִן הָאֹפֶל אֶל בְּדֹלַח הַשַּבָּת, מִבֹּהוּ יְאוּשִים אֶל חַג יְדִידוּת,
קידוש בשבת- בין טקסט לטקס
"יום הַשִּׁשִּׁי". "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות". סַבְרִי מָרָנָן. בָּרוּךְ
הדלקת נרות שבת- האור במסורת היהודית
הדלקת נרות השבת היא תקנת חכמים מהמאות הראשונות לספירה. הטעמים לתקנה זו הם מגוונים אך כולם חוזרים לחיוניותו של האור בחיי הבית בעידן בו לא היה חשמל. האור והאש תפסו מקום חשוב ככאלו המאפשרים המשך התנהלות גם לאחר רדת החשיכה.
מה להדלקת נרות שבת ולציונות?
הדלקת נרות שבת, היא מעשה חובה שנקבע על ידי חז"ל (במובן זה היא נבדלת ממצווה שניתנה על ידי השם- אך מחייבת לא פחות), במאות הראשונות לספירה. הוא מוזכר לראשונה ככזה, בתלמוד בבלי- הכולל את שלל הפרשנויות, הדיונים והמדרשים של האמוראים
הפיוט 'שלום עליכם' באמהרית
גרסה זו של הפיוט העתיק והמוכר 'שלום עליכם', הלקוח מתוך ערוץ היוטיוב של אברהם באייך, היא גרסה ייחודית במינה של שירת קודש באמהרית, עברית ובגעז- שפה שמית עתיקה ממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות. כיום הגעז אינה מדוברת והיא שפה דתית טקסית