בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר קצר על משמעותו ההסטורית של הכותל, הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י יקיר שגב והרב בני לאו. על פי המסורת, הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, קודש על ידי אלוהים בעצמו
במסורת היהודית בית המקדש הוא הלב, הוא קודש הקודשים, ממנו נברא העולם ובו שוכן האלוהים. האם המבנה ההרוס הזה והחלום להקים אותו מחדש עדיין רלוונטיים עבור ישראל של המאה ה-21? האם סילוק המסגדים של הר הבית ובניית בית המקדש השלישי
המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה
זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה
זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה
בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב
בעמוד זה ניתן למצוא שני פרקי תהלים (קל' ו-קכו') הנהוג לומר בעת ביקור בכותל: תהלים פרק קל פרק זה נאמר במיוחד בימי אמירת הסליחות. א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל!
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב הסופר שלום עליכם, המתאר את חווית הביקור של יהודי ירושלמי בקהילה יהודית בגולה, כאשר הוא מתבקש ע"י רב הקהילה לתאר את מראה הכותל לפרטי פרטים. הרב לא יכול לעמוד בהתרגשות, ופורץ בבכי. מצורף
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך סיפורו של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות ומהסופרים המרכזיים בתרבות העברית לדורותיה, העוסק בכותל המערבי ובמשמעותו בחיי האומה. הקטע לקוח מתוך סיפור בשם 'אברי המשיח', אשר טרם פורסם רשמית והתגלה רק לאחרונה
בעמוד זה ניתן למצוא אוסף של שאלות ותשובות הנוגעות לביקור בכותל בדגש מעשי-הלכתי. המידע לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'. כיצד מתנהגים בכותל? מבחינה הלכתית הכותל הוא כמו בית כנסת, וכללי ההתנהגות בו דומים. חבישת כיפה רצויה הן כשלעצמה (כנהוג בעת תפילה)
בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב הצנחן משה עמירב, המספר על הפעם הראשונה בחייו בה הגיע לכותל, כחייל במלחמת ששת הימים: יום שני, 5 ביוני 1967, הגעתי לירושלים המערבית כחייל בחטיבת הצנחנים. כל אותו הלילה התקדמנו מבית לבית תחת אש תופת. הגדוד
בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע קצר על 'הכותל הקטן', הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית'. מלבד הרבה המוכרת, ישנם חלקים נוספים מהכותל הנגישים לציבור, הנמצאים הן במנהרות הכותל והן בתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני כחלק מחפירות
אנחנו מכירים את הכותל המערבי, נכון? ובכן, אנחנו מכירים רק 70 מתוך כמעט 500 המטרים שלו. רוב הכותל נמצא תחת בתי הרובע המוסלמי. בכדי לראות את כל אורכו של הכותל צריך לרדת למעבה האדמה, אל מנהרות הכותל. מדובר במערך חללים
בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן
יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח
תהיתם מה קורה עם הפתקים שהטמנתם בכותל? בסרטון זה תקבלו את כל התשובות. הרב רבינוביץ', רב הכותל, מסביר שבכל שנה "עושים פסח", אוספים את כל הפתקים ושמים אותם בגניזה. זוהי כתבה מאתר קשת בנושא, ממנה עולה כי ניקוי הפתקים לא
https://www.thekotel.org/kotel/kotel_cameras/ הקרן למורשת הכותל המערבי הציבה מצלמות המשדרות לאתר הקרן 24 שעות ביממה את המתרחש ברחבת הכותל, רחבת התפילה וקשת וילסון, כך שגם מי שאינו נמצא במקום בגופו, יוכל להתעדכן, לצפות בבר מצווה או בתפילה, ולהרגיש חלק מהמקום. מוזמנים להכנס.
הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא
סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה
מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק
מילים: דודו ברק לחן: נחצ'ה היימן עוד שיר להרים אשא עוד שיר אל זו ירושלים הד קולי כפעמון עונה ירושלים, לירושלים ואור כתשבץ מזהיר בזוהר יקרות קרא לי בוא אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלים אל עירי ירושלים עירי שלי,
שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם
בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שירו של אבא' (היידוע יותר כ-'ייבנה המקדש'), אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. שיר זה עוסק באפשרות לבנייה מחדש של בית המקדש כאקט של תחייה לאומית, ועל כן מתקשר לתשעה באב ולחורבן הבית.
בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההנחיות למעגל ההכנה למפגש עם הכותל המערבי, כחלק מסדרת 'אני והעם בארץ'. ניתן למצוא באתר את חומרי ההדרכה הנלווים לקובץ: השיר 'הצנחנים בוכים' של חיים חפר, הדיווח של רפאל עמיר בירידתו לכותל, תמונת הצנחנים