שבת

הפיוט 'לכה דודי' (ולא לך דודי כמו שלעיתים נוטים להתבלבל), נכתב על ידי הרב שלמה הלוי אלקבץ (מקובל ופייטן שפעל בצפת במאה ה16), כאשר הדפסתו הראשונה כנראה  נעשתה בוונציה כשהוא הוכנס לסידור הקהילה הספרדית המקומית. הפיוט הוכנס על ידי האר"י (רבי יצחק

פוסט זה הוא סיכום למאמרה של ד"ר יעל לוין שעלה באתר קולך, ועוסק בזיקה בין דמותה של רות (על פי המתואר במגילת רות), לבין מזמור אשת חיל, החותם את ספר משלי. מקור הזיקה הוא בסידור הספרדי, בו מופיע ספר משלי-

סיכום מאמר קצר שכתב ברוך ש. דוידסון שפורסם באתר של חב"ד: הפעם הראשונה שמלאכים מופיעים במסורת היהודית היא בספר בראשית, כאשר הם שזורים לאורך סיפור חייו של האבות המייסדים שלנו- אברהם יצחק ויעקב. הם מבשרים לשרה כי היא עתידה ללדת

הדלקת נרות השבת היא תקנת חכמים מהמאות הראשונות לספירה. הטעמים לתקנה זו הם מגוונים אך כולם חוזרים לחיוניותו של האור בחיי הבית בעידן בו לא היה חשמל. האור והאש תפסו מקום חשוב ככאלו המאפשרים המשך התנהלות גם לאחר רדת החשיכה.

הדלקת נרות שבת, היא מעשה חובה שנקבע על ידי חז"ל (במובן זה היא נבדלת ממצווה שניתנה על ידי השם- אך מחייבת לא פחות), במאות הראשונות לספירה. הוא מוזכר לראשונה ככזה, בתלמוד בבלי- הכולל את שלל הפרשנויות, הדיונים והמדרשים של האמוראים