אזורים בארץ ישראל

אחת השאלות החינוכיות החשובות שנשאלות על ידי מנהיגים, היסטוריונים ומחנכים כאחד, היא איך מנחילים לדור הצעיר תחושת שייכות מושכלת ופעילה לעברם, לסיפור שלהם. ואיך מתוך תחושה זו צומח חיבור והבנה לגבי העתיד שלהם. יש אין ספור מתודות מוצלחות: חלקן דוגלות

פוסט זה הינו סיכום של מאמר שכתב העיתונאי גילי חסקין ופורסם באתרו, בנושא פלוגות הלילה המיוחדות. ראשיתן של הפלוגות הייתה ביוזמה של קצין מודיעין בריטי בשם אורד צ'ארלס וינגייט, ששירותו בישראל היה קצר אך הותיר חותם לבל ימחה על יחסי

יהושוע חנקין- הידוע גם בכינוי 'גואל האדמות' על שום רכישתו האינטנסיבית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, של קרקעות נרחבות מידיים ערביות ומכירתן (ולעיתים גם מסירתן) להתיישבות היהודית- היה איש עסקים ממולח. הוא זיהה צורך, היו לו הן האמצעים הדרושים

פוסט זה הוא סיכום מאמרה של תקוה וינשטוק שפורסם באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה שנושאו הוא סיפור האהבה בין שתיים מהדמויות הציוניות הבולטות של תקופת היישוב שבמקרה גם היו זוג נשוי 🙂 אולגה לבית בלקינד ויהושוע לבית חנקין הכירו במושבה

תוכן זה מציג את סיכום מאמרו של פרופ' עמנואל טוב, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית,שפורסם באתר דעת שמתמקד במגילות המקראיות של ים המלח- השייכות לאסופת המגילות הגנוזות שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן, ומהוות את כתבי היד היהודים העתיקים יותר

פוזט זה הינו סיכום של מאמר שנכתב על ידי ד"ר יאיר פז– מרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר- שפורסם באתר המכון ועוסק בנושא 'ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים'. במאמרו טוען פז כי תכנון קריית הלאום

  הקשר של יגאל ידין (1917-1984, סגן ראש הממשלה, והרמטכ"ל השני של מדינת ישראל) והמגילות הגנוזות (כתבי יד נדירים וחשובים מאין כמוהם, שנכתבו במאות השנייה הראשונה לפני הספירה) שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, היה בלתי נמנע- אביו

עמוד זה מציג סיכום של מאמר שעלה באתר בית התפוצות ונכתב על ידי דור סער-מן– מאסטרנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסטית תל אביב, וממנהלי הבלוג והפודקאסט 'היסטוריה גדולה בקטנה'- העוסק באוכלוסייה שחיה בקומרן, וחייה כפי שהשתקפו במגילות וליתר דיוק:

הקליקו כאן לכתבתו של העיתונאי גלעד שלמור, ששודרה בחדשות סוף השבוע של ערוץ 12 (קשת). בכתבה מובאות הקלטות נדירות של הרועה הבדואי שגילה את המערות, בהן הוא מתאר את רגע הגילוי המסעיר, וכן מובאים תצלומים מקוריים של האנשים ששיחקו תפקידי מפתח

עם הספר. כך נקרא העם היהודי בקוראן. כך נתפסו היהודים בעיני אחיהם המוסלמים. שם מחייב הטומן בחובו הנחת יסוד משמעותית ולה ביטויים קונרקטיים- האוריינות מצוייה בלב ליבה של התרבות היהודית. כאשר אנו מנסים להבין מאפיינים משותפים ליהודים ברחבי העולם, בעבר

כשיום עובר, הוא כבר איננו. מה נשאר ממנו? רק סיפור, ותו לא. אילו לא היו מספרים סיפורים וספרים לא היו נכתבים, בני אדם היו חיים כמו חיות, רק בשביל היום. אבל בסיפורים הזמן לא נעלם. גם לא האנשים והחיות. עבור

בית המקדש הראשון, נבנה על פי המסורת היהודית בתקופת מלכות שלמה (מאה שמינית לפני הספירה). הוא עמד במשך 400 שנה ושימש לפולחנו של העם היהודי לאלוהיו, עד שנחרב במאה הרביעית לפני הספירה, על ידי העומד בראש האימפריה הבבלית, נבוכדנצר. בית

על פי המסורת היהודית, בנה המלך שלמה בית מקדש מפואר שעמד על תילו במשך כ-400 שנה ונחרב עד אפר במאה החמישית לפני הספירה על ידי נבוכדנאצר שעמד בראש האימפריה הבבלית. היה זה מבנה של עושר לא יתואר, גודלו והיקפו היו

מה משותף ליוון העתיקה, האימפריה הפרסית, האולמקים בדרום אמריקה או הפרעונים? כולם בנו היכלות ענק, מבנים מפוארים ועצומים שנועדו לשמש לשלושה תחומי חיים עיקריים: פולחן, ידע ומוות. על קצה המזלג נזכיר רק את מקדש אפולו בדלפי, מקדש בעלבק בלבנון, הפירמידות בגיזה, היכל חיילי

קק"ל שמחה לארח אתכם במרכז שדה ויער שוני! האתר משלב טבע ומורשת, יערות ומעיינות, ממצאים היסטוריים מהתנחלות שבטי ישראל בארץ ועד למורשת קרב של האצ"ל טרם הקמת המדינה וכמובן, התיאטרון הרומי העתיק שמשמש היום להופעות של מיטב אמני ישראל. קק"ל

האנדרטה, פרי עבודתה של האמנית איילת ביתן-לישנסקי, בנויה משני משולשים, שבזמן הטיפוס אל מקום האנדרטה נראים ביחד כמו מגן דוד ושני עמודים המדמים עמודי תלייה. ליד הפסל ניתן לראות מצבות דמוי כריות. מדובר במצבות המקוריות של החיילים שנפלו בפעולה שהובאו לכאן מבית

האצ"ל הגיע לשוני בעקבות יישוב בית"ר שהוקדם כחלק מאסטרטגיית חומה ומגדל, שהיהודים בארץ אימצו בעקבות המרד הערבי הגדול. המרד הערבי, שחל בין השנים 1936-1939, כוון בעיקרו נגד החיילים הבריטים ומוסדות שלטון המנדט הבריטי בארץ.  למרות זאת, נפגעו במהלכו כ- 400

בעולם הרומי העתיק ייחסו חשיבות רבה למשחקים הציבוריים. לטובת משחקים אלו נבנו מבנים ציבוריים רבים כגון: היפודרומים – מסלולים לתחרויות של סוסים ומרכבות, תיאטראות – להצגות ואמפיתיאטרון – תיאטרון כפול בצורת עיגול – שנועד לקרבות בין גלדיאטורים, בין חיות פראיות

קיסריה היא העיר הרומית הראשונה שנבנתה "מאפס" ולא על יסודות של עיר קדומה יותר. המלך הורדוס, שידוע במפעלי הבנייה העצומים שלו (רק נזכיר את מצדה ובית המקדש השני שהכותל המערבי שלו שרד עד ימינו), הורה על בניית קיסריה בין השנים

הכפר שוני מלווה את ההיסטוריה של ארץ ישראל עוד מתקופת התיישבות שבטי ישראל בארץ ועד ימינו. שוני (במקור, הכפר "שומי" המוזכר בתלמוד הירושלמי) היה כפר יהודי קטן בשטח נחלת שבט מנשה. עם בניית קיסריה, עלה קרנו של הכפר הקרוב אליה,

הסכם בלאונשטיין- בן גוריון שנחתם באוגוסט 1950, היה אירוע מכונן עבור העם היהודי, שאבד בין דפי ההיסטוריה. בהסכם החריג הזה, שלא היה כדוגמתו עד אז ומאז, יצא בן גוריון בהצהרות מרחיקות לכת הנוגעות ליהדות ארצות הברית ולמקומה בבניית המדינה היהודית

צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / ר' יהודה הלוי צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ? מִיָּם וּמִזְרָח וּמִצָּפוֹן וְתֵימָן שְׁלוֹם רָחוֹק וְקָרוֹב שְׂאִי מִכֹּל עֲבָרָיִךְ, וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל– חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ! לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.

בעמוד זה ניתן למצוא את חוברת המקורות המלאה לסמינר חקר ירושלים, שהוכנה במדרשת עין פרת. החוברת מכילה מידע רלבנטי על ההיסטוריה, המתחים הפוליטיים, הדמוגרפיה והתרבות של העיר בת אלפי השנים, כמו גם מקורות וקטעי קריאה שנכתבו על העיר בתקופות שונות.

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police)

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים שעל הציר). ההגנה החליטה לצאת למבצע שיפסיק התנכלויות אלו. שמו

  השיר נכתב ברוסית על ידי גאליץ' אלכסנדר (1918-1977, משורר, מחזאי, תסריטאי, פזמונאי וזמר סובייטי ממוצא יהודי), הוא הולחן על ידי אגפקין וסילי איבנוביץ' (1884-1964,  מנצח מקהלות צבאיות, מלחין וכותב סובייטי) בסגנון שירי מארש מזרח אירופאיים ותורגם לעברית על ידי

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במרכז דוידסון והביקור ברובע היהודי. השאלות לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במרכז דוידסון ומתמקד ברקע לתקופת בית המקדש השני ומצב העם היהודי בתקופה זו. ימי בית שני וחורבן הבית- שאלות לדיון:

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהצפייה במיצג ברכת הכוהנים מכתף הינום ירושלים שבמוזיאון ארצות המקרא. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה של הביקור במוזיאון. ברכת הכהנים  מה משמעות העובדה שאת השפה שבה נכתבה הברכה (עברית מקראית) אנו

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במוזיאון ארצות המקרא. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה של חורבן בית ראשון וגלות בבל. בבל מהן הסיבות לחורבן? האם ישנן עוד סיבות מעבר לניצחון המעצמות (אשור ובבל)? מדוע תוצאת ההתפוררות

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון בנוגע לכתר ארם-צובא, כחלק מהסיור במוזיאון ישראל והיכל הספר. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה של הביקור במוזיאון וחשיבותו ההיסטורית והדתית של מיצג זה. כתר ארם-צובא  מדוע סיפורו של ה״כתר״ עניין אנשים רבים

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במוזיאון ישראל והיכל הספר. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק באתרים אלו ומרכזיותם מבחינה היסטורית ותרבותית. היכל הספר מדוע היה כ״כ חשוב לבן גוריון להשקיע מעל מיליון דולר ברכישת המגילות

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההדרכה על מגדל דוד, המכיל מידע על חשיבותו ההיסטורית והדתית של האתר. מגדל דוד הקדמה המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים בה לדורותיהם. השכבות

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים  )מתחת לגיל(

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההנחיות למעגל ההכנה למפגש עם הכותל המערבי, כחלק מסדרת 'אני והעם בארץ'. ניתן למצוא באתר את חומרי ההדרכה הנלווים לקובץ: השיר 'הצנחנים בוכים' של חיים חפר, הדיווח של רפאל עמיר בירידתו לכותל, תמונת הצנחנים

בעמוד זה ניתן למצוא את פירוט טקס ברוכים הבאים לירושלים כחלק מיום אני והעם בארץ. מצורף כאן גם השיר 'באב' אל וואד בביצוע שלמה גרוניך, יחד עם מילות השיר. פה אני עובר, ניצב ליד האבן. כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הדרכה לפעילות בנושא זיכרון לאומי- ירושלים בתהלים, בצירוף שאלות לדיון, מילות המזמור 'על נהרות בבל' והשיר 'ג'רוזלם' של הדג בעברית, כמו גם מילות השיר by the rivers of babylon באנגלית. הפעילות לקוחה מתוך חוברת ההדרכה