אני והעם בארץ

אחת השאלות החינוכיות החשובות שנשאלות על ידי מנהיגים, היסטוריונים ומחנכים כאחד, היא איך מנחילים לדור הצעיר תחושת שייכות מושכלת ופעילה לעברם, לסיפור שלהם. ואיך מתוך תחושה זו צומח חיבור והבנה לגבי העתיד שלהם. יש אין ספור מתודות מוצלחות: חלקן דוגלות

פוסט זה הינו סיכום של מאמר שכתב העיתונאי גילי חסקין ופורסם באתרו, בנושא פלוגות הלילה המיוחדות. ראשיתן של הפלוגות הייתה ביוזמה של קצין מודיעין בריטי בשם אורד צ'ארלס וינגייט, ששירותו בישראל היה קצר אך הותיר חותם לבל ימחה על יחסי

יהושוע חנקין- הידוע גם בכינוי 'גואל האדמות' על שום רכישתו האינטנסיבית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, של קרקעות נרחבות מידיים ערביות ומכירתן (ולעיתים גם מסירתן) להתיישבות היהודית- היה איש עסקים ממולח. הוא זיהה צורך, היו לו הן האמצעים הדרושים

פוסט זה הוא סיכום מאמרה של תקוה וינשטוק שפורסם באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה שנושאו הוא סיפור האהבה בין שתיים מהדמויות הציוניות הבולטות של תקופת היישוב שבמקרה גם היו זוג נשוי 🙂 אולגה לבית בלקינד ויהושוע לבית חנקין הכירו במושבה

תוכן זה מציג את סיכום מאמרו של פרופ' עמנואל טוב, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית,שפורסם באתר דעת שמתמקד במגילות המקראיות של ים המלח- השייכות לאסופת המגילות הגנוזות שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן, ומהוות את כתבי היד היהודים העתיקים יותר

פוזט זה הינו סיכום של מאמר שנכתב על ידי ד"ר יאיר פז– מרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר- שפורסם באתר המכון ועוסק בנושא 'ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים'. במאמרו טוען פז כי תכנון קריית הלאום

  הקשר של יגאל ידין (1917-1984, סגן ראש הממשלה, והרמטכ"ל השני של מדינת ישראל) והמגילות הגנוזות (כתבי יד נדירים וחשובים מאין כמוהם, שנכתבו במאות השנייה הראשונה לפני הספירה) שנמצאו בשנת 1947 במערות קומראן אשר במדבר יהודה, היה בלתי נמנע- אביו

עמוד זה מציג סיכום של מאמר שעלה באתר בית התפוצות ונכתב על ידי דור סער-מן– מאסטרנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסטית תל אביב, וממנהלי הבלוג והפודקאסט 'היסטוריה גדולה בקטנה'- העוסק באוכלוסייה שחיה בקומרן, וחייה כפי שהשתקפו במגילות וליתר דיוק:

הקליקו כאן לכתבתו של העיתונאי גלעד שלמור, ששודרה בחדשות סוף השבוע של ערוץ 12 (קשת). בכתבה מובאות הקלטות נדירות של הרועה הבדואי שגילה את המערות, בהן הוא מתאר את רגע הגילוי המסעיר, וכן מובאים תצלומים מקוריים של האנשים ששיחקו תפקידי מפתח

עם הספר. כך נקרא העם היהודי בקוראן. כך נתפסו היהודים בעיני אחיהם המוסלמים. שם מחייב הטומן בחובו הנחת יסוד משמעותית ולה ביטויים קונרקטיים- האוריינות מצוייה בלב ליבה של התרבות היהודית. כאשר אנו מנסים להבין מאפיינים משותפים ליהודים ברחבי העולם, בעבר

כשיום עובר, הוא כבר איננו. מה נשאר ממנו? רק סיפור, ותו לא. אילו לא היו מספרים סיפורים וספרים לא היו נכתבים, בני אדם היו חיים כמו חיות, רק בשביל היום. אבל בסיפורים הזמן לא נעלם. גם לא האנשים והחיות. עבור

בית המקדש הראשון, נבנה על פי המסורת היהודית בתקופת מלכות שלמה (מאה שמינית לפני הספירה). הוא עמד במשך 400 שנה ושימש לפולחנו של העם היהודי לאלוהיו, עד שנחרב במאה הרביעית לפני הספירה, על ידי העומד בראש האימפריה הבבלית, נבוכדנצר. בית

על פי המסורת היהודית, בנה המלך שלמה בית מקדש מפואר שעמד על תילו במשך כ-400 שנה ונחרב עד אפר במאה החמישית לפני הספירה על ידי נבוכדנאצר שעמד בראש האימפריה הבבלית. היה זה מבנה של עושר לא יתואר, גודלו והיקפו היו

העולם העתיק היה מרחב של פליאה מהיקום. כוחות הטבע עוררו באנשים יראה וסקרנות. הרצון ללמוד על איך פועל העולם סביבנו הוביל להתפתחות המדע והפילוסופיה. הרצון להבין איך אנו פועלים בעולם הוביל להתפתחות המוסר והתיאולוגיה. כעולה ממאמרו של עירד מלכין במגזין

מה משותף ליוון העתיקה, האימפריה הפרסית, האולמקים בדרום אמריקה או הפרעונים? כולם בנו היכלות ענק, מבנים מפוארים ועצומים שנועדו לשמש לשלושה תחומי חיים עיקריים: פולחן, ידע ומוות. על קצה המזלג נזכיר רק את מקדש אפולו בדלפי, מקדש בעלבק בלבנון, הפירמידות בגיזה, היכל חיילי

הכרמל נחשב כיום לאחד המקומות הכי יפים בארץ. לא סתם קיבל הכרמל את הכינויים "ההר הירוק" ו- "שוויץ הקטנה". מהאזכורים לכרמל בתנ"ך ניתן להניח כי כבר אז היה נחשב הכרמל לנוף ייחודי בארץ ישראל המדברית. הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך

מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל האויר וגם מפקד חיל הים. לקריאה המאמר שניתן לראות בו גם

קישור למאמר קלאסי וחשוב מאד על המרד, של ההסטוריון דוד פלוסר באתר 'דעת'.  המאמר נכתב בשנות ה60 של המאה הקודמת אבל הוא עדיין חשוב לקריאה כביום כתיבתו. לקריאה פלוסר, במבט של היסטוריון שהיתה לו נגישות טובה למקורות הרומיים, מביא בתחילת

שני חלקי מאמר מרתק של הבלוגר אלי אשד, חוקר תרבות מצויין שמתחקה כאן אחר היווצרות והתפתחות מיתוס האריה ומרכיבים מיתיים אחרים בסיפורי בר כוכבא. בחלק הראשון של המאמר – מביא אשד את מחקרו של הרן שני כיצד התפתח מיתוס בר כוכבא

מובאים כאן דבריו של יגאל ידין, מתוך דיון שנערך בתנועה הקיבוצית בשנת 1983, בעיצומו של הפולמוס שנפתח עם הוצאת ספרו של יהושפט הרכבי שטען כי צריך להפסיק לחנך על ערכי מרד בר כוכבא שכן הוא היה הרפתקן מדיני שהביא חורבן

מצורף עמוד מקורות המספרים על התהליך שעבר על רבי אלעזר מהתנשאות יהירה ועד להבנת הצורך בחברים. רבי אלעזר בן ערך היה התלמיד הכי מבריק של רבן יוחנן בן זכאי. כשרבן יוחנן בן זכאי נפטר, רבי אלעזר לא ראה לנכון לגור

בעמוד זה ניתן למצוא הסבר מפורט (בפורמט pdf) על שפלת יהודה, האתרים הייחודיים הנמצאים בחבל הארץ והייחודיות שלו מבחינה תיירותית ואקולוגית. המידע לקוח מתוך אתר 'מסע אחר'.  לקריאת המידע בגרסתו המקורית, לחצו כאן. 

בעמוד זה ניתן למצוא רקע כללי על אמאוס וחשיבותו ההיסטורית של המקום. אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א' בתיאור הקרב שהתחולל כאן בשנת 165 לפנה"ס. כאן חנה אז מחנה הצבא של הממלכה הסלאוקית. יהודה המכבי תקף את המחנה בהפתעה, כאשר

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר קצר על משמעותו ההסטורית של הכותל, הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י יקיר שגב והרב בני לאו. על פי המסורת, הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, קודש על ידי אלוהים בעצמו

במסורת היהודית בית המקדש הוא הלב, הוא קודש הקודשים, ממנו נברא העולם ובו שוכן האלוהים. האם המבנה ההרוס הזה והחלום להקים אותו מחדש עדיין רלוונטיים עבור ישראל של המאה ה-21? האם סילוק המסגדים של הר הבית ובניית בית המקדש השלישי

המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה

במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא

מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד

זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר על אתר לטרון, יחד עם קישורים לעזרי ההדרכה הרלבנטיים לסיור.  

בקטע המצורף ניתן לקרוא מבחר קטעים מתוך ספר חשמונאים א', פרקים ג'-ד', בהם מתוארים אופן יציאתם של המקבים למרד נגד אנטיכוס והשתלשלות הקרבות עד לנצחונם וטיהור בית המקדש. את הטקסט המלא של ספר חשמונאים ניתן לקרוא בקישור הבא. על פי ספר

עזקה היתה עיר חשובה לאורך ההיסטוריה, מתקופת הברונזה התיכונה, דרך תקופת הברזל וכלה בימי בר כוכבא. חשיבותה הרבה נובעת ממיקומה האסטרטגי השולט על הדרך מהעיר הפלישתית גת, דרך עמק האלה להרי יהודה. בממלכת יהודה היתה זו עיר גבול עיקרית. גם

שמואל א פרק יז א וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים ׃ ב וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙  נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים ׃ ג וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם ׃

הסיפור המוכר של דוד וגלית נפתח בתיאור הזה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר ה' קוּם

סיפור מות שאול ובניו בגלבוע, וקינת דוד עליהם, מתוך ספר שמואל. (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת־הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם׃ (ב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן־הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל־רֹאשׁוֹ וַיְהִי

שירו של נתן אלתרמן המספר את גבורת מבקיעי הדרך לירושלים. ההיגיון גזר: לשווא ! הפחד סח: נחתם דיננו ! חשבון המלחמות השב ירק בבוז אל מול פנינו. פלדה אנגלית ואש -ערבים צווחו: אתכם נכריע ברך !"- ולנו רק מנין רובים…

"…הגנת ירושלים לא היתה פשוטה כל כך. מי שמכיר רק ירושלים של ימינו אלה — אינו יכול לתאר לעצמו ירושלים שלפני שנתיים. לא היה גוש יהודי רצוף. ירושלים היהודית היתה רשת של שכונות פזורות בתוך שכונות ערביות: ערבוביה של איים

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית.

בעמוד זה ניתן למצוא שני פרקי תהלים (קל' ו-קכו') הנהוג לומר בעת ביקור בכותל: תהלים פרק קל פרק זה נאמר במיוחד בימי אמירת הסליחות. א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב  אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.

״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגליי דרכו בשביליו… ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון נחל קדומים

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו.

השיר הקנוני של אלתרמן, שהולחן ע"י שלושה מלחינים שונים, מובא כאן ומושר ע"י יהורם גאון. מגש הכסף / נתן אלתרמן והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס,

רכזים יקרים, הקליקו כאן לטבלה בה תמצאו לינק למשחק ולינק ללוח התוצאות עבור כל רכז. אנא שימו לב שאתם מקליקים על המספר שלכם גם עבור המשחק וגם עבור לוח התוצאות, אחרת לא תראו את התוצאות בצורה תקינה. הנחיות: יש לפתוח

רכזים יקרים, מעתה נציג את ערב הציונות בכלים דיגיטליים, כאשר הערב יתחלק ל- שלושה חלקים: מצגת קבוצתית – כוללת שאלות והסברים לתשובות, אותה תעבירו לכלל המשתתפים. ניתן לעצור את המצגת לפי שיקול דעתכם. משחק מהיר בין קבוצות (כ- 10 דקות),

מצורפים שלושה מאמרים מצויינים על חרבת עתרי. מאמרון קריא וידידותי של ספי בן יוסף על חרבת עתרי. לקריאה מאמר מקיף ומדעי על חרבת עתרי של הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מתוך כתב העת קדמוניות. לקריאה מאמר של רבקה שפק ליסק

הרצאתו של עודד ליפשיץ בכנס באוניברסיטת תל-אביב לאחר עונת החפירות הראשונה של משלחת לאטונשלגר, העוסקת כולה בתל עזקה. בהרצאתו מסביר ליפשיץ על חשיבותה של העיר, ההיסטוריה שלה, מצטט מקורות קדומים העוסקים בה, הן יהודיים והן אחרים מהמזרח הקדום, ומספר על

עמותת התיירות של מטה יהודה מציעה מסלול טיול קצר ויפה בתל עזקה. אורך המסלול – קילומטר אחד, ויקח למטיילים כשעה לגמוע אותו. זהו מסלול מעגלי, בדרגת קושי קלה עד בינונית, מתאים לכולם, בכל עונות השנה ולא עולה כסף. באתר של

הוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג הוציאה מסמך זה בכדי לעזור למדריכים מתחילים או למי שאינו מדריך ורוצה להדריך בתל שוכה. במאמר מתואר הרקע ההיסטורי של התל (המסופר בספר שמואל א) ו"מטרתו להציע מספר רעיונות ומספר שיטות להדרכה בעמק האלה. רעיונות

בעמוד זה ניתן למצוא אוסף של שאלות ותשובות הנוגעות לביקור בכותל בדגש מעשי-הלכתי. המידע לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'. כיצד מתנהגים בכותל? מבחינה הלכתית הכותל הוא כמו בית כנסת, וכללי ההתנהגות בו דומים. חבישת כיפה רצויה הן כשלעצמה (כנהוג בעת תפילה)

מצורפים שלושה מקורות על הדסה למפל, פליטת שואה שהגיע ארצה בקבוצת 'ילדי טהרן' (קבוצת ילדים שהוברחו מאירופה דרך איראן), נהרגה כקשרית במבצע בן נון ב' בקרב על משטרת לטרון, ונקברה בקבר האחים של הרוגי לטרון בהר הרצל. כתבה שכתב מנחם

ראיון רדיו ברשת ב' (6:44 דקות), בו מספר שוקה דינור לשמעון פרנס את סיפורו המרגש והמיוחד של אהרון ששון. את הסיפור חשף שרון מעיין, חוקר צבאי ביחידה לאיתור נעדרים של פיקוד דרום. ששון שנעלם בקרב, נחשב במשך שנים כמי שברח

מאמר שכתב הרמטכ"ל לשעבר משה דיין ,שהיה אז כבר שר הבטחון, לכבוד יום העצמאות העשרים למדינת ישראל, שנה אחרי נצחון מלחמת ששת הימים. בשלושת העמודים הראשונים של המאמר דיין מנתח את סיפור הקרב של דוד וגוליית. ניתוח חד ומעניין. בסוף

קישור לארבעת הפרקים על מרד בר כוכבא מתוך הפודקאסט 'קטעים בהיסטוריה' של יובל מלחי. מאד מומלץ וכייפי לשמיעה מלווה בקטעי מוזיקה ובהרבה פרטים פיקאנטיים ומעניינים. יובל מלחי הוא אחד הפודקאסטרים הידועים בישראל ומדבר בשפה שמאד מתאימה לנוער ולמי שלא מחשיב

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי על חרבת עתרי וחשיבותו הארכיאולוגית של האתר. המידע לקוח מתוך אתר רשות העתיקות. לקריאת המידע במתכונתו המקורית ניתן ללחוץ כאן.  עתרי שוכנת בפארק מערות עדולם , בלב שפלת יהודה העשיר באתרים ארכיאולוגיים ובשבילי טיול

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסלול טיול והמלצות לביקור בפארק איילון קנדה, יחד עם מפה של מסלול מומלץ לטיול במקום. המידע לקוח מתוך אתר e-yarok של הקק"ל. עמק המעיינות הוא גיא קטן המתחיל את דרכו למרגלות חורבת עקד – גבעה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע שימושי על פארק איילון קנדה, ההיסטוריה והאופי הייחודיים שלו, יחד עם מפת הפארק והאיזור. החומרים נוצרו ע"י קק"ל. לצפייה במסמך, לחצו כאן.

אִירוּס הַגִּלְבֹּעַ (Iris haynei) הוא מין בסוג אירוס, בתת-הסוג אירוס (Iris Iris), בסקציית אירוסי ההיכל (אוֹנְקוֹצִיקְלוּס – oncocyclus). שמו ניתן לו על שם ויליאם אמהרסט היין (Hayne), שאסף את הצמח לראשונה בהר הגלבוע בשנת 1876. אירוס הגלבוע הוא מין אנדמי

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע מפורט על מגילות קומראן (המגילות הגנוזות) אשר שוכנות בהיכל הספר ומהוות את אחד המיצגים המרכזיים במקום. המסמך מפרט את ההיסטוריה העשירה והחשיבות הרבה של המגילות, כמו גם את סיפור גילויין המרתק והבאתן לתצוגה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו). הטקסט המלא: התנ"ך הוא ספר

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב הצנחן משה עמירב, המספר על הפעם הראשונה בחייו בה הגיע לכותל, כחייל במלחמת ששת הימים: יום שני, 5 ביוני 1967, הגעתי לירושלים המערבית כחייל בחטיבת הצנחנים. כל אותו הלילה התקדמנו מבית לבית תחת אש תופת. הגדוד

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע קצר על 'הכותל הקטן', הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית'. מלבד הרבה המוכרת, ישנם חלקים נוספים מהכותל הנגישים לציבור, הנמצאים הן במנהרות הכותל והן בתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני כחלק מחפירות

יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח

https://www.thekotel.org/kotel/kotel_cameras/ הקרן למורשת הכותל המערבי הציבה מצלמות המשדרות לאתר הקרן 24 שעות ביממה את המתרחש ברחבת הכותל, רחבת התפילה וקשת וילסון, כך שגם מי שאינו נמצא במקום בגופו, יוכל להתעדכן, לצפות בבר מצווה או בתפילה, ולהרגיש חלק מהמקום. מוזמנים להכנס.

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police)

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו

  השיר נכתב ברוסית על ידי גאליץ' אלכסנדר (1918-1977, משורר, מחזאי, תסריטאי, פזמונאי וזמר סובייטי ממוצא יהודי), הוא הולחן על ידי אגפקין וסילי איבנוביץ' (1884-1964,  מנצח מקהלות צבאיות, מלחין וכותב סובייטי) בסגנון שירי מארש מזרח אירופאיים ותורגם לעברית על ידי

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם

מטרות: חיבור וחיזוק החיבור לארץ חיזוק ההבנה כי יש קשר משמעותי בין העם לארץ ברור וחיזוק הקשר שלי לארץ דרך הקשר של העם שאלות 'אני' כיצד בא לידי ביטוי החיבור שלך לארץ? מדוע לך חשוב לחיות כאן? מה המשמעות של

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר תמציתי קצר על אזור עמק איילון בתקופת המקרא, כולל ציטוטים של הקטעים הרלבנטיים בתנ"ך העוסקים באזור. איילון נזכרת במקרא במספר הזדמנויות. בספר יהושע היא מוזכרת כאחת מהערים שניתנו לשבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי;

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי מערכת מערות המסתור שנבנו בשפלת יהודה ונמצאות בפארק איילון. המידע לקוח מתוך אתר 'מסע אחר'. לצפייה בטקסט בגרסתו המקורית, לחצו כאן.    בפארק איילון קיימים מספר סוגי מערות, אך אפשר לחלקם לשתי קבוצות

בעמוד זה ניתן למצוא מפה (בפורמט pdf) של אזור שפלת יהודה (קנ"מ 1:4000). המפה נוצרה ע"י עמותת התיירות יואב. 

בעמוד זה ניתן למצוא מידע גיאוגרפי תמציתי על שפלת יהודה, מיקומה והדרכים העוברות בה. המידע לקוח במקור מאתר 'כותר' של מט"ח.  לצפייה בטקסט בפורמט הדיגיטלי (מנוקד) ניתן ללחוץ כאן.  שפלת יהודה הינה אזור גבעות המשתרע בין הרי יהודה במזרח למישור החוף

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במוזיאון אסירי המחתרות. השאלות לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במוזיאון ומתמקד בתקופת המנדט ומקומן של המחתרות השונות במאבק לעצמאות ישראל. המחתרות- שאלות לדיון: מה המניע של אנשי המחתרות? מה חסר להם

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור בעין כרם. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במערכה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן, בהקשר של הקרבה עצמית ומסירות נפש. המערכה על עין כרם בתש"ח מה גורם לילדים צעירים

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור בסטף. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה למסלול הסטף והחלק העוסק ספציפית בחקלאות של תקופת המקרא והרלבנטיות שלה לתרבות של עם ישראל בימינו. חקלאות בהר ותרבותו של עם האם גם

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במסלול עזקה-קסטל. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק בקרב על הקסטל והדרך לירושלים במלחמת השחרור. קסטל מה הופך נער בן 16 ללוחם המוסר נפשו למען חיי העם בארץ? מה

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור בחרבת עתרי. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק במרד בר כוכבא ומשמעותו הדתית והלאומית. מרד בר כוכבא למה הרומאים גזרו דווקא על דברים אלו – שבת, מילה, הסמכת רבנים?

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור במסלול שכה-עיתרי. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק בקרב דוד מול גוליית. מה משמעות הקרב והניצחון של דוד? מה יש לנו ב״תרמיל״ הלאומי שלנו? האם אנו נאמנים לעצמיות שלנו

בעמוד זה ניתן למצוא את רשימת השאלות לדיון כחלק מהסיור בפארק איילון. שאלות אלו לקוחות מתוך מערך ההדרכה העוסק באמאוס וסיפורו של המקום בהיבט תרבותי. מה עלינו לעשות כדי לשמר את רוחנו? להסתגר? או שמא לרדת אל בית המרחץ ולהסתכן

מטרה: חיזוק המודעות לקשר עם יהדות התפוצות. מהלך: מבקשים מהחניכים לעצום עיניים ולהיזכר בזיכרון הראשון/ הקדום שלהם מהילדות- סבב שיתוף או מספר תגובות. האם הייתם מוכנים לוותר או למחוק זיכרונות שלכם? מדוע לא?(ניתן לספר בשלב זה את סיפורו של יואב

יחידת דמיון מודרך: מרד בר כוכבא – ישיבת וולוז׳ין – גלגל״צ. מטרה: העמקת התודעה ההיסטורית עם דגש על נקודות מפנה היסטוריות ביחס שבין עם ישראל לבין הישיבה בארץ. עזרים: mp3  עם השיר ״אל הציפור״ (בביצוע של אבישי כהן), מילות השיר

כתיבה רציפה טכניקה מומלצת לשימוש בסדנאות כתיבה, מפני שהיא גורמת להצפת דברים מהנפש ולמעורבות של החניכים. הוראות לכתיבה רציפה המדריך מקריא התחלת משפט והחניכים מתבקשים לכתוב אותו ואחר כך להשלימו מעצמם. השלמת המשפט תהיה בכתיבה רציפה. העט לא מפסיק לכתוב

״בהשפעת סיפורי התנ״ך נתווסף ממד חדש לטיוליי בהר התבור, המוכר לי למן היום שבו פקחתי בראשונה את עיניי. אמנם, דבר לא ניטל מממשותו… בטפסי על גבו או בגלשי מעליו היו קמות לעיניי עלילות דבורה וברק בן-אבינועם; כאן, הייתי אומר לעצמי,

בערב ראש השנה תשל״ג (ספטמבר  (1972הייתי בן שמונה עשרה וקצת, בוגר טרי של מחזור ד׳ בפנימייה הצבאית תל אביב. מספרים לי שהייתי חניך טוב בפנימייה, עם כיוון די ברור בחיים: שאפתי, כמו רבים מחברי, להיות חייל קרבי וקצין במשרה מלאה…

״פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. ״אתם רואים את האיש עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה

״ארץ זו, ארץ קסמים היא. כל אשר נשם אווירה ונשא עיניו אל שמיה – נאלץ לשוב ולחזור אליה… חייב אדם להיות כאן, לראות הכל ראייה פלסטית ולחוש מה פירושה של ארץ-ישראל – ורק אז יימשך לתוך מעגל הקסמים.״ חיים  (ויקטור)

״זוהי ארץ כל כך קטנה, ששטחה על מפת העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכו. זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מיסיה בחוץ לארץ הקימו אותה. זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי מוגבלים. זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם, זוהי ארץ הצרות.

״ידיעת הארץ דרושה לנו קודם כל למען ידיעת עצמנו. אי אפשר להבין ולהכיר את העם היהודי בלי לדעת את תולדותיה, מבניה וטבעה של ארצנו. פה עוצבה רוח עמנו, פה נוצרו יצירותינו הגדולות שעשו אותנו לעם עולם… ידיעת הארץ דרושה לנו

בעמוד זה ניתן לקרוא את הנוסח המלא של 'מגילת הנטיעה', ברכה מיוחדת של חברי קיבוץ כפר עציון לרגל עלייתם לקרקע והקמת הקיבוץ בשנת תש"ד (1944). הקטע נכתב ע"י שלום קרניאל הי״ד, ממכווני ההכשרות בסלבקוב ולאחר מכן מראשי המתיישבים בכפר עציון, לוחם

אבות, אמהות, אחים ואחיות. חברות וחברים שוכני עפר. הידעתם יקרים ואהובים שמחר אי״ה נחגוג 60 שנה למדינה? 60 שנה בלעדיכם, גיבורים. אבא, אבא שומע? זוכר שבאחד ממכתביך לאמא כתבת: ׳על חורבות פצעינו תקום מולדתנו העצמאית המשוחררת׳? הרי כולכם האמנתם בכך

״עם, אשר נקרע כולו מעל הטבע, אשר במשך אלפיים שנה היה כלוא בתוך החומות; עם, אשר הורגל לכל מיני חיים, רק לא לחיי עבודה מדעת עצמו ובשביל עצמו, – עם כזה לא יוכל בלי התאמצות כל כוח רצונו לשוב להיות

"…. בן אדם! עוד יבוא יום… עוד יבוא יום – ובניך ובנותיך יחלמו חלום, והחלום יהיה גדול, והחלום יהיה עמוק, ככל אשר אתה מראה בזה. ובאו בניך ובנותיך ובקשו את פתרון חלומם בארץ אבותיהם. בכל כח נפשם ובכל כח ידיהם

״בלי התנ״ך אין הירדן אלא נחל שלא יצלח לשיט. התבור הוא הר מעוגל שגובהו בדוק כך וכך אמות, ובית-לחם אינה אלא כפר נעים בדרומה של ארץ-ישראל. אולם על רקע התנ״ך, מה גדולים והרי משמעות נעשים המקומות האלה…״ ג׳יימס פין (1806

״העם היהודי זכאי להיות ולחיות חופשי למענו ובזכותו-הוא. זכותנו לארץ-ישראל נובעת לא מהמנדט הבריטי ולא מהצהרת בלפור, היא קודמת להם. היושב-ראש של הוועדה המלכותית או אחד מחבריו אמר באחת הישיבות, שהמנדט על ארץ-ישראל הוא ה״בייבל״ של הציונות. אני יכול לומר

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר על אתר לטרון, יחד עם קישורים לעזרי ההדרכה הרלבנטיים לסיור.  

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההסבר והסקירה לגבי מוזיאון מגדל דוד, כולל חומר רקע היסטורי על חשיבותו של המקום מבחינה לאומית ודתית. הקדמה המצודה בה נמצא המוזיאון בנויה על רבדים רבים המשקפים את ההיסטוריה של ירושלים וכמובן של היושבים

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על מוזיאון אסירי המחתרות, הרקע ההיסטורי וחשיבותו של המקום בתקופת המנדט. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים.

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ המידע לסיור מומלץ ברובע היהודי. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת: http://www.daat.ac.il/DAAT/history/belahav/5h-2.htm בשנת 1947, ברובע היהודי כ 2500 איש(כעשירית מהעיר העתיקה כולה), 40% מתוכם ילדים  )מתחת לגיל(

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ רקע והסבר למתווה סיור במרכז דוידסון, כחלק מאפשרות לסיור ברובע היהודי. לקראת סוף תעלת הניקוז עוברים דרך בור מים ומיד לאחריו נחשפים יסודותיו הצפוניים של הכותל המערבי. כאשר עולים אל פני הרחוב נחשף בפנינו אותו רחוב

בעמוד זה ניתן למצוא הסבר ורקע על היכל הספר ירושלים וחשיבותו ההיסטורית והתרבותית. הקדמה: לפני 2000 שנה יצאנו לגלות. חלק מדפי עם הספר שלנו התפזרו, נעלמו ואף נשרפו. הספר הזה היה הבסיס הרוחני והקיומי של העם. אחרי 2000 שנים התקבצו

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך המסלול במתווה מגילת האש-גבעת חתול, כחלק ממסע 'אני והעם בארץ'.

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הסבר על חרבת עתרי, המשמש גם כחלק ממסלול שכה עתרי במסע 'אני והעם בארץ'.

בעמוד זה ניתן למצוא את קובץ ההנחיות למעגל ההכנה למפגש עם הכותל המערבי, כחלק מסדרת 'אני והעם בארץ'. ניתן למצוא באתר את חומרי ההדרכה הנלווים לקובץ: השיר 'הצנחנים בוכים' של חיים חפר, הדיווח של רפאל עמיר בירידתו לכותל, תמונת הצנחנים

בעמוד זה ניתן למצוא מערך הדרכה לפעילות בנושא ארץ ישראל כבית לעם היהודי- 'האומה נשאה את הארץ', בצירוף הקטע ושאלות לדיון. הפעילות לקוחה מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי  

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הדרכה בנושא א"י כבית לעם היהודי- אהבת מולדת מהי, בצירוף קטע מתוך 'ששת ימי המלחמה' ושאלות לדיון. הפעילות לקוחה מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי  

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הדרכה לפעילות בנושא א"י כבית לעם היהודי- אין לי ארץ אחרת, בצירוף מילות השיר והנחיות לדיון. הפעילות לקוחה מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי  

בעמוד זה ניתן למצוא קובץ הדרכה לפעילות בנושא זיכרון לאומי- ירושלים בתהלים, בצירוף שאלות לדיון, מילות המזמור 'על נהרות בבל' והשיר 'ג'רוזלם' של הדג בעברית, כמו גם מילות השיר by the rivers of babylon באנגלית. הפעילות לקוחה מתוך חוברת ההדרכה

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול הסטף, כולל מידע על הקרבות לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות שהתחוללו באזור ופירוט התחנות לפעילות במסלול. בנוסף, מצורפים קישורים לעזרי ההדרכה: שרטוט של טרסות וישעיהו פרק ה' (המשמשים לצורך ההדרכה).

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול גוש עציון, כולל מידע על דרך האבות וההיסטוריה של הגוש.

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול שכה עתרי, כולל פירוט היסטורי על חרבת עתרי וסיפור קרב דוד וגוליית. בנוסף, מצורף כאן קישור לשמואל א' פרק יז' (המשמש להדרכה).

בעמוד זה ניתן למצוא את מסמך הפעילות למסלול הטיול בפארק איילון, כולל הצעה למבנה יום המסלול והתחנות המרכיבות אותו. בנוסף, מצורפים כאן קישורים לישעיהו פרק ה' (המשמש להדרכה) ועזרי הדרכה רלבנטיים נוספים. המסלול בפארק איילון מזמן מפגש בלתי אמצעי עם